אזרחות

 

מעמד המוקנה מטעם המדינה לאדם והיוצר ביניהם מערכת של זכויות וחובות משפטיות (לקסיקון דביר). אזרחות היא תופעה משפטית, פורמאלית לחלוטין. לכאורה, לאזרחים יש חובות וזכויות שוות. אולם, בפועל, האזרחות היא מערכת ריבודית – ישנם הבדלים בין מי שזכאי לאזרחות ומי שאיננו. לאזרח כמעט תמיד יש יותר זכויות מהתושב שאינו אזרח. האזרחות היא קודם כל משאב, היא מקנה זכויות כלכליות, יכולת להתנהל מול המדינה.

מדינות שונות מגדירות באופן שונה את הזכות לאזרחות (וגם את הנסיבות שבהן תישלל).

שיחים שונים של אזרחות: ליברלי, רפובליקני, אתנו-לאומי (שפיר ופלד). כל התפיסות הללו באו לידי ביטוי בתפיסת האזרחות בחברה הישראלית. תפיסות אלה התגלו כחשובות מאוד בניתוח של תופעות וסוגיות. שלוש השיחים קיימים בהקשר המקומי, וההבדלים ביניהם מחדדים הרבה מאוד מהדיון של האזרחות כמשאב.

  • ליברלי – כל האזרחים שווים. שוויון חובות וזכויות. השיח המשפטי מניח אזרחות ליברלית שכזו. האזרחות ניתנת מכוח החוק. כך, המערכת הריבודית שנוצרת סביב מושג האזרחות כוללת את מי שאזרח למי שאיננו אזרח.
  • רפובליקני – מניח שמעבר לזכויות הבסיסיות שקיימות לכל אזרח, לאנשים שתורמים לטובת הכלל יש זכויות יתר, או, הם רשאים לתבוע זכויות קולקטיביות יתרות.
  • אתנו-לאומי – אזרחות ניתנת ונותנת זכויות יתר לקבוצות אתניות מסוימות (למשל, יהודים במדינת ישראל). קבוצות אתניות שנתפסות כמגלמות את רוחה של המדינה.

כל השיחים מתקיימים בו-זמנית ויש מאבק תמידי לגבי מתן לגיטימציה לאחד מהם.

נושא זה משתייך לפרדיגמה הקונפליקטואלית עם נגיעה של הבניתית.

גלובליזציה

הדיאלקטיקה של המושג לאומיות. לאומיות, מדינה ואזרחית הם מושגים מרכזיים של הסוציולוגיה. גבולות מדינת הלאום הם גבולותיה של  החברה.

אולריך בק טוען כי מושגים אלה כבר אינם רלוונטיים לניתוח של חברה בת זממנו. הגלובליזציה אכן יוצרת אתגר מורכב עבור הסוציולוגיה, גם כי היא משנה את מושא המחקר ואת גבולותיו הווה אומר, החברה). בנוסף, גורמים רבים שמעצבים את החברה אינם נוכחים בגבולותיה, לכן קשה לאתר אותם ומכאן, היכולת הסוציולוגית להבין כיצד תופעות עולמיות משפיעות על החברה הופכת חשובה יותר.

 

ישנם ויכוחים רבים לגבי מהותה של הגלובליזציה. הקונצנזוס לגבי משמעות התופעה והמושג משתנה כל הזמן.

 

גלובליזציה כתהליך:

  • דחיסת זמן-מרחב (הגדרה מצומצמת של המושג). מעבר של בני אדם, רעיונות, מוצרים, טכנולוגיות במהירות רבה ממקום למקום, והופכים הן את הזמן והן את המרחב לפחות משמעותיים בהבנתם של בני האדם את חייהם. מקלוהן טען זאת כבר בשנות ה-60, כשטבע את המונח "כפר גלובאלי". הרעיון של חיים בעולם אחד, שאינו מתוחם בגבולות וחומות צבר תאוצה בשנות ה-80 (1989 – קריסת ברית המועצות). בעולם של המלחמה הקרה, הדימוי היה של שני ראשים לעולם – המערב מול ברית המועצות, קפיטליזם מול קומוניזם. עם קריסת החומה, "נפתח" העולם, והרעיונות והסחורות החלו לעבור בכל העולם. תופעת הגלובליזציה סוחפת כל. לפני תופעה זו, הגבולות המדינתיים היו משמעותיים מאוד. גם אלה נסחפו בגל הגלובליזציה הגדול. למשך עשור, נדמה היה כי עם הגבולות הכלכליים, גם הגבולות התרבותיים ייעלמו.
  • ירידה בחשיבות גבולות מדינת הלאום מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית (אבל לא היעלמות). למדינה תפקיד חשוב בתהליך הגלובליזציה. זהויות לוקליות, אתניות תופסות חשיבות גדולה יותר עבור הפרט. זאת עקב היחלשות המדינה, וכך הזהות הלאומית הרחבה נחלשת ולכן קבוצות המיעוט האתניות דורשות עצמאות. (כוחות הגלובליזציה מחד וכוחות האזור מאידך). חשיבות המדינה עלתה עם ההתמודדות עם המשבר הכלכלי של סוף העשור הראשון של המאה ה-21. בעלי ההון הקפיטליסטים שעבורם הגלובליזציה היא מהותית, פנו למדינה בדרישה לסיוע בהתמודדות עם המשבר.
  • המדינה מוחלפת בכוחות גלובליים מחד ולוקליים מאידך. המדינה היא זו שמווסתת את הכוחות השונים. המדינה עצמה הופכת יותר ויותר לתופעה גלובאלית.

גלובליזציה כפרספקטיבה:

  • מהם גבולות חברה והאם ניתן לראות אותם כגבולות קבועים?
  • מה המשמעות לגבי מנגנוני השיעתוק והשינוי של הסדר החברתי?

 

גלוקליזציה – עולמקומיות

גלובליזציה אין פירושה הומוגניזציה עולמית, אלא התאמה (מעין סינתזה) של יצירי כלאיים, תרגום של תופעות גלובליות מתוך עולמות משמעות לוקליים. תהליכים עולמיים מקבלים צורות רלוונטיות למקום ומקבלים משמעות שונה, מותאמת לאזור. הגלוקליזציה היא הכרה בכל שתהליכים גלובליים הם משמעותיים אך לא משטיחים את התרבות המקומית.

המושגים החדשים מבקשים להכיל את ההבנה שהתהליכים הגלובליים אינם דבר שמשטח הבדלים, אלא דבר שמתיישב בתוך מסורות קיימות.

הגלובליזציה משנה את התפיסה הסוציולוגית לגבי גבולות הקולקטיב. אם מאמצים את הגלובליזציה כפרספקטיבה, או אפילו כפרדיגמה, לא מתייחסים לעבר הקרוב, אלא לעבר הרחוק, ומראים כי תמיד התרחשו תהליכים עולמיים. יש חוקרים רבים שמדברים על התנודות ההיסטוריות בין עולמיות למקומיות כעל מטוטלת, הנעה בין צמצום והתרחבות. בפרספקטיבה זו, גם כאשר חוקרים את התקופות שבהן המקומיות הייתה הדומיננטית, חשוב לקחת בחשבון את העולמיות והשפעותיה. תיאוריה זו, ותהליכיה, לא היו נפרדים לכל חברה, אלא מעין גל גלובלי שמעצב ומשנה את החברות בכל העולם.

אורי רם – ניסיון להסביר את השינויים המתחוללים בחברה הישראלית מתוך מפגש בין מרומי לגלובלי.

שילוב של פרספקטיבה גלובליסטית וניתוח של תהליך גלובלי. החוקר מאמץ את הגלובליזציה לא רק כתהליך אלא גם כפרספקטיבה.

עוד כתבות מעניינות:

היבטים מבניים בתכנית הלימודים

מה שקורה היום בחברה הישראלית היא שהמאבק הוא לא כ"כ בין קבוצות שוליות לתכנית הלימודים הפורמאלית, אלא דווקא בין הקבוצות הדומיננטיות יותר והמדינה לגבי תכנית

תהליכים מרכזיים

אנחנו מציגים כאן תמונה יחסית סדורה, המציאות יותר מורכבת. יש סקציה שלמה בביה"ס לחינוך שנקראת מנהל בחינוך שעוסקת בכל התחומים הללו. תהליכים מרכזיים שמשפיעים על

דפוסי משפחות חד-הוריות

גם אם החברה הישראלית מאוד משפחתית לעומת חברות אחרות, בשנים האחרונות המשפחתיות בישראל, לפי מדדים אלו, נחלשת. גיל נישואין חציוני 1990 לעומת 2010 נראה בבירור

משפחה: מגמות של שינוי והמשכיות

  Schwartzעד שנות ה-90 משפחות שנשים היו משכילות יותר מבני זוגן היו מועדות יותר לגירושין, כלומר השכלה גבוהה של נשים הייתה מדד לנבא גירושין. משנות