אימפריה העות'מאנית

* הרס לחקלאות באיראן ועיראק בתקופת הכיבושים. לאחר מכן, כאשר המונגולים מקימים מדינה, הם שיקמו את האזורים שהושמדו. לא בלתי הפיך. מצרים ואנטוליה לא הושפעו, אנטוליה כן נכבשה אבל הייתה פרובינציה שהמונגולים לא התערבו בה במיוחד ; דרום פרס נכנעה ולא נהרסה. הצפון (אד'רבייג'אן) שוקם במהרה. עיראק, אזור מאוד משמעותי מבחינה סימבולית לאסלאם, לא השתקמה והפכה לאזור ספר.

* שיקום מעיד על שלטון נאור ולא ברברי.

* המונגולים ניהלו אימפריה מסודרת: כלכלת מטבע, פיתוח מדעים ואח"כ טיפוח האסלאם. התרבות המוס' זכתה לעדנה מחודשת.

* הכניסה התורכית והמונגולית השפיעה לטובה על צורת השלטון: התחזקות הכח המדיני – מדינות יציבות, ממוסדות יותר ומתקיימות זמן רב ; מוסדיות בשיאה – הפרדת רשויות של ממש (צבא, פקידות, משפט ודת). תפקידים ברורים וסמכויות מוגדרות.

* הכל התבטא לימים באימפריה העות'מאנית.

 

כיצד המדינה האסלאמית הלכה והתמסדה (מההג'רה על רצח אלמתוכל)?

 

* המדינה המוסלמית התחילה כקבוצה קטנה תחת הנביא מחמד. ההג'רה הייתה נקודת מפנה ועד רצח אלמתוכל ישנם תהליכים רבים ונקודות שיא שתרמו להתמסדות המדינה האסלאמית. הכוונה כמובן לכיצד המדינה התפתחה מבחינה מנהלית, בירוקרטית, התמסדות השלטון, וגם סוגיית הצבא. כיצד המוסלמים הגיעו מקבוצה קטנה של ערבים, נוודים ויושבי קבע מחצי האי ערב, והקימו אימפריה גדולה עם מוסדות ברורים ומורכבים.

* הנביא מחמד: עהד אלאמה. כבר לא רק מנהיג דתי אלא גם מדיני וצבאי. כאן מתחילה התמסדות המדינה, ומההג'רה הנביא מחמד מקבל תפקיד של מנהיג פוליטי, צבאי וגם מנהיג דתי. דבר זה בא לידי ביטוי בעהד אלאמה. כאן מתחילה התמסדות הישות המדינית האסלאמית. כיבוש מכה – כדי שהאסלאם תוכל להיות דת גדולה, היה צורך להתרחב ממדינה למכה, והיה צורך בכיבוש מקום מפתח זה. מחמד נוקט בגישה מאוד פרקטית, ולא רוצח את האנשים ששם, או מנהל מאבק אלים מול שבט קריש. לעומת זאת הוא מקרב אותם אליו ומכניס אותם לסדר העניינים, מתוך המחשבה שאנשים אלה יהוו את עמוד השדרה הכלכלי והמדיני של המדינה האסלאמית שבדרך.

* אבו בכר ומלחמות הרדה – איחוד השבטים הערבים תחת שרביט האסלאם. ברגע שמחמד הולך לעולמו ישנם שבטים שפורקים עול והאיחוד האסלאמי מתחיל להתפרק בעיניהם. לכן, הח'ליף אבו בכר מנהל את מלחמות אלה ומאחד את כל השבטים תחת האסלאם. לאחר מכן היה המשך היציאה לכיבושים.

* עמר והקמת המנהל (דיואן)

* הרפורמות המנהליות של מעאויה – האשראף, מנהיגי השבטים, שיטת השלטון המיוחדת של מעאויה, הצבא הסורי שהיה נתון למרותו והופך להיות צבא מקצועי וממוקד. מתחילים לקום מנגנונים כמו השרטה, שהתחילה כתפקיד של חיל משמר.

* הרפורמות המנהליות של עבד אלמלכ – הרפורמות הכלכליות, הומניטאריות, האחדת המטבעות, קביעת הערבית כשפת המנהל.

* הרפורמות המנהליות של הארון אלרשיד – טיפוח מעמד הפקידות, משפחות של פקידים (הברמכים), החצר שהופכת להיות משמעותית בתפקידים שקשורים לחצר – תפקיד החאג'ב, המחתסב – אלאמר באלמערוף ואלנהי ען אלמנכר.

* נושא צדדי – צבא: ערבי שבטי (תקופת הראשדון), (תקופה האומיית, צבא שבטי אולם הסתמכות הולכת וגוברת על הצבא הסורי ה"ימני", שהופך ליותר מקצועי)  -> אזורי (התקופה העבאסית, אבנאא' ח'ראסאן ואנשי מא וראא' אלנהר עם יחידות ערביות מסוימות עדיין)  -> עבדות צבאית (אלמעתצם, הממלוכים).

* מתוכל – הניסיון להתנגד להתפתחות הצבא בידי הממלוכים הובילה לרצח אלמתוכל.

 

עוד כתבות מעניינות:

היבטים מבניים בתכנית הלימודים

מה שקורה היום בחברה הישראלית היא שהמאבק הוא לא כ"כ בין קבוצות שוליות לתכנית הלימודים הפורמאלית, אלא דווקא בין הקבוצות הדומיננטיות יותר והמדינה לגבי תכנית

תהליכים מרכזיים

אנחנו מציגים כאן תמונה יחסית סדורה, המציאות יותר מורכבת. יש סקציה שלמה בביה"ס לחינוך שנקראת מנהל בחינוך שעוסקת בכל התחומים הללו. תהליכים מרכזיים שמשפיעים על

דפוסי משפחות חד-הוריות

גם אם החברה הישראלית מאוד משפחתית לעומת חברות אחרות, בשנים האחרונות המשפחתיות בישראל, לפי מדדים אלו, נחלשת. גיל נישואין חציוני 1990 לעומת 2010 נראה בבירור

משפחה: מגמות של שינוי והמשכיות

  Schwartzעד שנות ה-90 משפחות שנשים היו משכילות יותר מבני זוגן היו מועדות יותר לגירושין, כלומר השכלה גבוהה של נשים הייתה מדד לנבא גירושין. משנות