ביקורת הביורוקרטיה

 

  • רוברט מרטון (סוציולוג פונקציונליסט) – מדבר על הדיס-פונקציות של הביורוקרטיה.
  • ישנה הנחה שלארגון יש מטרות והן משותפות ומוסכמות בין חברי הארגון – התזה של רוברטו מיכלס שחקר את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית. מיכלס ניסח את חוק הברזל של האוליגרכיה. אוליגרכיה – קבוצה קטנה שמחזיקה בידיה כוח רב ובד"כ פועלת ע"מ לשמר את כוחה. חוק הברזל של האוליגרכיה הוא הטענה שבכל דמוקרטיה, תמיד, תצמח אוליגרכיה ובמקום לפעול ע"מ להשיג את המטרות המקוריות של הארגון, מטרתם הופכת להיות צבירת כוח רב אף יותר ושעתוק השליטה שלהם (הסטת והתקת מטרות).
  • ביקורת על אופן הפעולה הביורוקרטי:
  • העיקרון הפיטרי (פיטר והאל) – כל אדם בביורוקרטיה מתקדם עד דרגת חוסר הכישרון שלו. כך, הארגון מתמלא באנשים שנמצאים בדרגת חוסר הכישרון שלהם (יש רק תהליכי קידום, אין downgrade).
  • חוק פרקינסון – כל פקיד ישאף תמיד למנות תחתיו לפחות שני פקידים שיבצעו את עבודתו (שניים כדי שלא ניתן יהיה להחליף את האדם עצמו – כל ממונה יידע רק חלק מהתפקיד).
  • הביקורת הניאו-מוסדית – התפשטותה של הביורוקרטיה כתוצר של תהליכי מיסוד (DiMaggio and Pawell, 1983). הם אינם מסכימים כי הביורוקרטיה היא הצורה היעילה ביותר לניהול ארגון. הם טוענים כי ארגונים מלווים באי-וודאות רבה. אי הוודאות היא מרכזית. מה שיש הם מיתוסים של יעילות – תפיסות ואמונות לגבי המציאות שלא ניתן להוכיח או להפריך אותם. לכן, מה שניתן לדעת על הארגון הביורוקרטי הוא שהוא נלתפס כיעיל – הם טוענים כי ישנה הבנייה חברתית של צורה ארגונית מסוימת כיעילה. מכיוון שהביורוקרטיה נתפסת כיעילה היא מופצת.
  • איזו-דמיון; מורפוס-צורה. איזומורפיזם – דמיון-צורה. מה שעובד הם תהליכי הבניה חברתית של המציאות בשלושה מימדים:
  • איזומורפיזם כפייתי – ארגונים מרכזיים (המדינה, הבנקים) תופסים את המודל הביורוקרטי כמודל היעיל ביותר, ולכן הם כופים על הארגונים הכפופים להם לאמץ את המודל הזה.
  • איזומורפיזם נורמטיבי – מתייחס לתפקיד שעושים המומחים בארגון. כל העובדים, במהלך לימודיהם, חשופים, כל אחד בתחומו, לאותה הכשרה, אותם רעיונות ופרקטיקות. כאשר הם מגיעים לעבודה בארגון, הם מביאים איתם את הפרקטיקות שהם למדו לארגון, ללא קשר למה שנכון לארגון. לא ניתן למדוד את היעילות של עבודתם.
  • איזומורפיזם חיקויי – ארגונים מחקים ארגונים מצליחים בלי ללמוד מה גרם להם להצליח, אלא מחקים את אופן העבודה הכללי. חיקוי מיתוסים של רציונאליות.
  • איזומורפיזם תחרותי (ובר) – הביורוקרטיה היא המערכת היעילה ביותר ולכן ארגונים מאמצים אותה (ע"מ להוביל בשוק, להצליח).

 

ארגונים כמערכות מרובדות

  • ארגונים ממוגדרים – ארגונים מהווים זירות חשובות, הם אלה שמגייסים, מקדמים, מכלכלים אנשים. הם קובעים מה יהיה הסטאטוס החברתי של העובדים. לכן, כאשר מנגנונים ארגוניים בסיסיים מעדיפים סוג מסוים של עובדים (למשל, גברים, אשכנזים, גיל מסוים, השכלה מסוימת) הם מהווים את אחד המכניזמים של שיעתוק חברתי. ארגונים הם לא רק ממוגדרים, אלא הם גם ממוגזעים.

 

גופמן – מוסדות כוללניים

  • המוסד או הארגון הטוטאלי הוא צורה מיוחדת של ארגון המתאפיין בניתוק מסביבתו ובאיזון האני החברתי ודרישה לקבלת האני הנכפה ע"י הממסד.
  • בכל ארגון מתקיימת מידה מסוימת של כוללניות וארגונים נמצאים על רצף של טוטאליות. הטוטאליות של השליטה בכל היבטי החיים של החוסים (inmates) – לדוגמא: צבא, פנימיות, בתי כלא.
  • מבוסס על תצפית משתתפת. גופמן בוחן חמישה מוסדות כוללניים קיצוניים ע"מ להבין את ההשפעה העמוקה ואת אופן הפעולה של הארגון. הוא מדבר בעיקר על תפקידו של המוסד ועל המנגנוניים הפיזיים והסימבוליים שהמוסד משתמש בהם ע"מ למחוק את זהותו של היחיד הנכנס בשערי המוסד. ככול שהמוסד כוללני יותר, "הפשטת" האדם מזהותו קיצונית יותר. גופמן טוען כי ככול שהמוסדות יותר טוטאליים, הניסיון להפשטת הזהות חל יותר ויותר על הסגל כמו על החוסים.

 

סוציולוגיה של הכלכלה

  • כלכלה היא המוסד החברתי שמארגן את הייצור, החלוקה והצריכה של סחורות ושירותים.
  • הסוציולוגיה עוסקת במוסד כלכלי מאז ימיה הראשונים.
  • החברה מתארגנת במידה רבה סביב דפוסי הייצור והצריכה, כך שהבנתה של כל חברה מותנית בהבנת הכלכלה שלה.
  • הסוציולוגיה מבקשת להציע אלטרנטיבה להבנת הדינאמיקה הכלכלית יחסית לזו המוצעת ע"י הכלכלה.

 

סוציולוגיה כלכלית כביקורת הפרספקטיבה הכלכלנית –

  • הנחת ההומו-אקונומיקוס – אינדיבידואל ממקסם תועלת. הכלכלה יוצאת בהנחה שבהינתן אינפורמציה מלאה, היחיד יפעל ע"מ למקסם את הרווח בכל אינטראקציה חברתית. ההומו-אקונומיקוס הוא שחקן רציונאלי, הוא תמיד יפעל באופן רציונאלי, לא רק בסיטואציות כלכליות גרידא, אלא גם במצבים כמו נישואים, למשל. האדם אף פעם לא פועל לבד אלא במסגרת אינטראקציה מסוימת, ולכן פועל תמיד בתוך מערכת חברתית. גם מתן וקבלת האינפורמציה ופרשנותה היא אקט חברתי.
  • הנחת החברה כשוק. שוק חופשי יביא למיקסום התועלת של כל הפרטים – אם כל אחד יפעל באופן רציונאלי, ללא התערבות מדינתית, השוק עצמו ("היד הנעלמה") יצליח להביא את החברה לאיזון הרב ביותר ולהבטחת התועלת של כולם.

שתי הנחות אלה הן המרכזיות ביותר, גם כאשר כלכלנים מכירים בכך שהאדם לא תמיד רציונאלי. משתי הנחות היסוד ההלו נגזרות כל הנחות היסוד הכלכליות הנוספות.

נשאלת השאלה "מדוע כלכלן ישאיר טיפ במסעדה שלא יחזור אליה לעולם?" – בני אדם פועלים גם מתוך נורמות חברתיות. עם זאת, התפתחה ההבנה כי יש תועלות אחרות, שאינן כלכליות במישרין (תחושה טובה, קשרים חברתיים או עסקיים, למשל).

 

עוד כתבות מעניינות:

היבטים מבניים בתכנית הלימודים

מה שקורה היום בחברה הישראלית היא שהמאבק הוא לא כ"כ בין קבוצות שוליות לתכנית הלימודים הפורמאלית, אלא דווקא בין הקבוצות הדומיננטיות יותר והמדינה לגבי תכנית

תהליכים מרכזיים

אנחנו מציגים כאן תמונה יחסית סדורה, המציאות יותר מורכבת. יש סקציה שלמה בביה"ס לחינוך שנקראת מנהל בחינוך שעוסקת בכל התחומים הללו. תהליכים מרכזיים שמשפיעים על

דפוסי משפחות חד-הוריות

גם אם החברה הישראלית מאוד משפחתית לעומת חברות אחרות, בשנים האחרונות המשפחתיות בישראל, לפי מדדים אלו, נחלשת. גיל נישואין חציוני 1990 לעומת 2010 נראה בבירור

משפחה: מגמות של שינוי והמשכיות

  Schwartzעד שנות ה-90 משפחות שנשים היו משכילות יותר מבני זוגן היו מועדות יותר לגירושין, כלומר השכלה גבוהה של נשים הייתה מדד לנבא גירושין. משנות