ביקורת הכלכלה הניאו-ליברלית

 

www.thestoryofstuff.com – מציג ומבקר את הנחות היסוד של הכלכלה בת זמננו. העלויות שהיצרנים משלמים מול העלויות שמתחלקות בין האזרחים על הרווחים של היצרנים (מארקס יקרא לזה ניכוס). כאשר אנו בוחנים את הנחות היסוד אנו יכולים לחשוב מחדש על המושגים הבסיסיים של הכלכלה.

מושג "שוק העבודה" – ע"פ אנרייך. המושג מצביע על קיומו של שוק שבו יש מוכרים וקונים. ההנחה הבסיסית של הכלכלנים על שוק העבודה היא שוק משוכלל המתנהל ע"פ חוקי השוק – היצע וביקוש. כולם בני האדם שיש להם יכולת עבודה הם שחקנים בשוק, ומבקשים למקסם תועלת (לקבל כמה שיותר בכמה פחות). המו"מ מתנהל בשוק חופשי. הדימוי של שוק חופשי מתחיל להיסדק – יש הבדלים ביכולת של אנשים להשיג הכשרה, לנהל מו"מ, להציג את עצמם ועוד.

שוק עבודה ראשוני (מרכזי) מול שוק עבודה משני (פריפריאלי) – חשיבה מארקסיסטית

כאשר מתבוננים על שוק העבודה כאל מקום אחד מפספסים עניין מבני משמעות: יש לפחות שני שווקי עבודה.

הראשון הוא המרכזי, המתנהל יחסית לפי הכללים המופשטים המוכרים של הכלכלה – לעובדים ולמעסיקים יש חופש יחסי לנהל מו"מ על היבטי העבודה. בעיקר המדינה וחברות גדולות פועלות בשוק זה.

אולם, לא כל המעסיקים והעובדים יכולים לפעול בשוק העבודה הזה – חברות קטנות, פריפריאליות לא פועלות לפי כללי השוק והכלכלה. ארנרייך מראה באופן מוחשי איך נראים חייהם של העובדים בשוק העבודה המשני. הדרישות מהעובדים הן דורסניות. ארנרייך מצביעה על כך שכמעט בלתי אפשרי להיחלץ משוק העבודה הזה, פעם שנקלעת אליו. שוק העבודה המשני כולא את העובדים בתוכו באופן כזה שנדמה להם שאם רק יעבדו עוד קצת, הם יצליחו להיחלץ. אולם, האנשים הללו כמעט אף פעם לא היו בעלי פוטנציאל להיכנס לשוק העבודה הראשי, מכיוון שע"מ להיכנס אליו דרוש הון התחלתי מסוים. ארנרייך מראה שכולם מניחים שיש איזה "פטנט" לחיות משכר מינימום, אולם בפועל, אין כזה. אין לעובדים של שוק העבודה המשני אף פטנט, ולמעשה, אין להם יכולת לצאת מאותו שוק. הם חיים מהיד לפה, ומצליחים לשרוד, כל עוד הם אינם נזקקים לשירותי רפואה, או למשהו חריג אחר. יש להם מגבלות קשות שאינן נלקחות בחשבון ע"י הכלכלנים המניחים שיש להם "פטנט" – הם נמצאים בתוך מעגל סגור שאינו מתחשב בעובדה שהם כמעט חסרי כל ואף להיפך. דווקא בגלל שהם כאלה, הם נדרשים להוצאות גדולות (תלושי מזון שניתן לפדות אותם רק במקומות שיש להגיע אליהם רכב, מגורים במוטלים חסרי מטבח שמכריחים אותם לאכול בחוץ) – שיעתוק של המצב הקיים. הדרך המרכזית להיחלץ היא מדינת רווחה המספקת קצבאות לאנשים שאינם מצליחים להסתדר בשוק העבודה, כדי שתהיה להם דרך להכנס לשוק העבודה. אולם, בשנים האחרונות, מדינת הרווחה בכל העולם סובלת מקיצוצים עקב ביקורות על מקבלי הקצבאות (פרזיטים, אוכלי חינם וכו') ולכן, מדינות שלא הכירו בסוג עוני כזה עד כה, מתחילות להתמודד איתו.

  • תכנית ויסקונסין – תכנית שאמורה לטפל במה שהכלכלה מכנה "מובטלים כרוניים" ולהשיב אותם לשוק העבודה. המדינה טוענת כי האנשים נקלעו למצב הזה, ועל המדינה מוטלת האחריות לתת להם "דחיפה" (הכשרה מקצועית וכן, הדרכה לכניסה לשוק העבודה) מסוימת, ואז להציע להם עבודה מסוימת. בארה"ב ובישראל, רוב המשתתפים בתכנית זו היו נשים, בעיקר אימהות חד-הוריות.

 

טענת המשוקעות – embeddedness

הסוציולוגיה הכלכלית בשנים האחרונות מציגה את מושג המושקעות להבנת העולם הכלכלי. הטענה היא שהעולם הכלכלי משוקע בתוך מערכת חברתית, לא ניתן להפריד בין הכלכלה לחברה. הכלכלה תמיד משוקעת בתוך מערכת נורמטיבית מגדירה את טווח הפעולות והרווחים האפשריים, מטילה מגבלות.

סוציולוגיה פוליטית

הכלכלה והפוליטיקה בשיח הציבורי נתפסות כשתי תפיסות עולם נוגדות ומופרדות. הכלכלנים טוענים שהן מייצגים את האינטרס הכללי והרציונאלי, ואילו הפוליטיקאים נתפסים כבעלי אינטרס לכוח. האופן שבו הסוציולוגיה מגדירה פוליטיקה מביא להבנה כי כל הדיון על הכוח הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה.

פוליטיקה במובנה הרחב הינה הזירה בה נדונות ומתקבלות ההחלטות אודות הסדר החברתי, חלוקת המשאבים והגדרת טובתו של הקולקטיב. כל מאבק הנוגע לגבולות, מאפייני הסדר החברתי, טובת הכלל (ובתוך כך נושאים שונים, כמו רווחה וכלכלה), שליטה בספֵירה הציבורית נוגע לפוליטיקה מבחינה סוציולוגית.

יש לשים לב שהזירה המפלגתית-מדינתית היא רק אחת הזירות בהן מתקיימת פוליטיקה.

 

הגישה הפונקציונאלית – פארסונס והמוסדות החברתיים, הצרכים החברתיים: אדפטיבי, קביעת מטרות והשגתן, אינטגרטיבי ולטנטי. המוסד הפוליטי (במובנו הרחב היותר) תפקידו לנסות להגדיר את מטרות החברה ולהנהיג את החברה בניסיונה להשיג את המטרות שנקבעו. גישה זו מדברת בד"כ על השיטות הפוליטיות שונות שניתן למצוא בחברות שונות ועל הדרך ששיטות אלה מסייעות למיתון, ויסות ושיכוך של מתחים וקונפליקטים. הגישה הפונקציונאליסטית לא מתעלמת מהעובדה שבזירה הפוליטית מתקיימים מאבקים. הפניית הזרקור היא לשאלה מה בכל זאת מאפשר לבני החברה להמשיך לחיות יחד? מה קושר אותם? כיצד המערכות הפוליטיות זוכות בלגיטימציה? כיצד הן מצליחות לשמר את יציבותה של החברה? כיצד הן מצליחות לווסת את הקונפליקטים ולתת תחושה של הסכמה ושותפות מסוימת בין בני החברה? איך המערכת הפוליטית מותאמת לחברה המסוימת שבה היא פועלת ואיך היא יוצרת לגיטימציה לסוג ההחלטות שמתקבלות?

ניתוח של שיטות פוליטיות שונות וכיצד הן מסייעות למיתון מתחים וליצירת קונצנזוס נרחב או לגיטימציה להחלטות שמתקבלות.

 

הגישה הקונפליקטואלית – אחת מזירות המאבק החברתי. מאבקן של קבוצות חברתיות על השליטה בכוח החברתי, חלוקת המשאבים, גבולות הסדר החברתי. השאלות העולות הן איזה משאבים נחוצים ע"מ לנצח במאבק הפוליטי? איך קבוצות פוליטיות הצליחו להגדיר את השאלות הפוליטיות שעומדות על סדר היום במושגים שמשרתים את מטרותיהם?

 

הגישה ההבנייתית – איך כל השחקנים החברתיים בזירה הפוליטית מנסים להבנות אותה, את השאלות הקריטיות, את ההגדרה של מי זכאי ומי לא זכאי להשתתף בויכוח? דגש על תפקידה של הפוליטיקה בהבניה של מציאות חברתית.

 

עוד כתבות מעניינות:

היבטים מבניים בתכנית הלימודים

מה שקורה היום בחברה הישראלית היא שהמאבק הוא לא כ"כ בין קבוצות שוליות לתכנית הלימודים הפורמאלית, אלא דווקא בין הקבוצות הדומיננטיות יותר והמדינה לגבי תכנית

תהליכים מרכזיים

אנחנו מציגים כאן תמונה יחסית סדורה, המציאות יותר מורכבת. יש סקציה שלמה בביה"ס לחינוך שנקראת מנהל בחינוך שעוסקת בכל התחומים הללו. תהליכים מרכזיים שמשפיעים על

דפוסי משפחות חד-הוריות

גם אם החברה הישראלית מאוד משפחתית לעומת חברות אחרות, בשנים האחרונות המשפחתיות בישראל, לפי מדדים אלו, נחלשת. גיל נישואין חציוני 1990 לעומת 2010 נראה בבירור

משפחה: מגמות של שינוי והמשכיות

  Schwartzעד שנות ה-90 משפחות שנשים היו משכילות יותר מבני זוגן היו מועדות יותר לגירושין, כלומר השכלה גבוהה של נשים הייתה מדד לנבא גירושין. משנות