המדינה האלח'אנית (המונגולים באיראן ובסביבתה) 

 

בשיאה (ערב התפרקותה ב-1260) שלטה האימפריה המונגולית על שטח יבשתי רציף מאנטוליה והונגריה במזרח, ועד הים הצהוב במערב (המדינה היבשתית הגדולה בהיסטוריה).

 

חלוקת האימפריה – משנת 1260 (חמש מדינות המשך; כל השליטים הם נכדיו של ג'ינגיס ח'אן)

  • סין ומונגוליה: שושלת יואן (Yuan) – קוּבּילַאי (Khubilai) וצאצאיו; עדיין מכונים "הח'אן הגדול" למרות איבוד השליטה על החלק המערבי של האימפריה. מחזיקים מעמד עד 1366.
  • מרכז אסיה: בית צַ'אגַאטַאי – Chaghatai וצאצאיו. קַאיְדוּ (Qaidu) נלחם בבן-דודו קוּבּילַאי. התאסלמו בסופו של דבר.
  • רוסיה: אוּרדת הזהב (Golden Horde).שלטו ברוסיה של ימינו עד 1400~. התאסלמו בסופו של דבר.
  • המזרח התיכון: האילְחַ'אנים – מרמת אנטוליה במזרח, דרך הקווקז ועד פקיסטן של ימינו במערב. (גבול עם צַ'אגַאטַאי – בנהר ה-Oxus).

המונגולים באיראן וסביבתה – הגדרות

  • אילח'אנים: התואר הופיע במקורות בשנת 1260, Ilkhan, Il + Khan –שילוב של ח'אן (שליט, מלך) ו-איל (שלום – לפי המונגולים, או שהיריב ייכנע למונגולים ואז יהיה במצב של שלום, או שיילחם בהם – ובשמיים – ואז ייענש. אילח'אן = הח'אן כמביא השלום, או כאדם הנמצא בשלום – "תחת כנפי השכינה").
  • הוּלֵגוּ (Hulegu) – האילח'אן הראשון, מקים המדינה וכובש שטחיה. מת 1265, תו"כ לחימה באורדת הזהב. חיסל את האיסמעאילים (החשישיון).
  • אבַּאקַה (Abaqa\Abagha) – שלט 1265-1282 (תקופה לא קצרה). ייצב את המדינה המונגולית, ייצב את המנהל ולחם רבות בממלוכים: ערך פשיטות רבות לתוך סוריה ושלח משלחות לאירופה על-מנת לגייס שם תמיכה למלחמתו בהם. לקראת מותו שלח צבא גדול לסוריה, שהובס ע"י הצבא הממלוכי.
  • תגוּדֵר אחמד (Teguder) – שלט 1282-1284. התאסלם בצעירותו. ניסה לעשות שלום עם הממלוכים, שמצידם חשדו בו שבכוונתו להשתלט עליהם.

מדיניות האילח'אנים הראשונים

  • הקימו מדינה מסודרת למדי, בייחוד בהתחשב בכך שהמונגולים באו מהערבה, ורעיון המדינה הריכוזית היה זר להם.
  • קשר פורמלי עם הח'אן הגדול (אך עצמאות בפועל).
  • יד קשה כלפי האוכלוסייה המקומית מבחינה כספית (מיסים כבדים).
  • חופש דת: המונגולים לא ניסו לכפות את דתם על האוכלוסייה, ובני דתות המיעוט – נוצרים ויהודים – יכלו לקיים את דתם ללא התערבות.
  • בניית מינהל: הבאת פקידים מרכז-אסייתים ומקומיים.
  • מתח עם אורדת הזהב והצ'אגאתאים – שהתדרדר לעתים לכדי מלחמה של ממש. הסכסוך הפנימי פגע ביכולתם של המונגולים לנהל מלחמה כלפי חוץ, והממלוכים ניצלו זאת.
  • מלחמה עם הממלוכים. המונגולים פשטו ללא הרף על השטח הממלוכי, אך ברוב המקרים הממלוכים ניצחו בקרבות אלו.
  • חיפוש אחרי בעלי ברית במערב (ללחימה נגד הממלוכים).
  • טיפוח מדע ותרבות. האילח'אנים היו פטרונים חשובים של תרבות ואמנות, ובתקופתם היתה פריחה חסרת תקדים בתחומים אלו.

אילח'אנים נוספים

  • אַרְגוּן (Arghun): 1284-1291. דודו של תגודר אחמד, היה בודהיסט; המשיך את מגמת היציבות של קודמו. מינה את היהודי סעד אל-דאוולה לווזיר (רופא, בירוקרט וגובה מיסים יעיל) – מונה לתקופה של שנתיים.
  • גַאזַאן (Gazan): 1295-1304. תקופתו הייתה מכרעת מכמה בחינות:
  • גאזאן התאסלם לפני עלייתו לשלטון.
  • התאסלמות האוכלוסייה: גאזאן התאסלם מפני שעד העשור האחרון של המאה ה-13, כבר התאסלמה מרבית האוכלוסייה המונגולית, והוא היה זקוק לתמיכתם.
  • רפורמות שלטוניות וכלכליות: המצב טרם תקופתו היה, ככל הנראה, רע. גאזאן ערך רפורמות במדינה, בכלכלה, בצבא וכו'.
  • למרות התאסלמותו – גאזאן היה הלוחם האלח'אני הנמרץ ביותר בממלוכים; פלש לשטחם שלוש פעמים (טען כי הם לא מוסלמים טובים, לעומת עצמו – הגדיר את עצמו כ"שליט האסלאם").
  • אוֹלְגַ'ייטוּ (Oljeitu): 1304-1316. אחיו של גאזאן; לא היה שליט פעיל במיוחד (המשיך את מגמות השלטון של גאזאן).
  • אבו-סעיד: 1316-1335. כורת הסכם עם הממלוכים (לאחר שלוש שנות משא ומתן).

התפרקות המדינה האלח'אנית

לאחר מותו של אבו-סעיד, ב-1335, התפרקה המדינה האלח'אנית. האצולה המונגולית לא הצליחה, לראשונה, להגיע להסכמה לגבי מועמד לשלטון. כתוצאה מכך התפוררה המדינה הריכוזית למספר מדינות קטנות.

הגורמים לכך היו:

  • לאבו-סעיד לא היה בן.
  • לא היה מועמד דומיננטי לשלטון, בין היתר בגלל המלחמות הפנימיות במהלכן נהרגו חלק מהמועמדים.
  • היחלשות הלהט האידאולוגי: כוח המשיכה של משפחתו של ג'ינגס ח'אן ירד, ומשפחות האצולה האחרות "הרימו את הראש".
  • שתייה מופרזת: פרופ' עמיתי מעריך כי החיבה היתרה של המונגולים לשתייה לשוכרה הביאה למותם של רבים מהם בצעירותם.
  • ההסכם עם הממלוכים סתם את הגולל על האידאולוגיה המונגולית של כיבוש העולם, שהיוותה "דבק חברתי" משמעותי.

למרות התפוררות המדינה האלח'אנית, הגורם המונגולי לא ניעלם מהמזרח התיכון מכמה סיבות:

  • מספר מדינות מונגוליות שרדו עוד כמה דורות.
  • הגעתו של טימור-לנג, זמן מה לאחר מכן.
  • השפעתם של המונגולים נותרה עוד זמן רב.

עוד כתבות מעניינות:

הפרדיגמות הפונקציונאלית

הפרדיגמות השונות הן מסגרות שבתוכן תיאוריות רבות. תיאוריות אלו נעות על צירים בין הפרדיגמות. ישנה הבחנה בין ארע הפרדיגמות המרכזיות: פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית, הבניתית.

'המופע של טרומן'

התיאוריה של גופמן מתחילה מפרטים שנמצאים באינטראקציה, ותו"כ הם מייצרים את החברה שבתוכה הם פועלים. בגישה זו אין מציאות שנמצאת מחוץ לפרטים, אלא אינטר סובייקטיבית

איך ההוויה מייצרת תודעה?

    תשתיות ומבנה על טענתו של מארקס הייתה שהחברה מעוגנת על תשתית כלכלית. מעל התשתית צומח בניין-העל האידיאולוגי המורכב מכל ההיבטים התרבותיים והפוליטיים. כל

הגישות הקונפליקטואליות

    בתוך הפרדיגמה יש תיאוריות שביניהן יש סתירות מסוימות – לא חייבת להיות הסכמה מוחלטת. התיאוריות מסכימות בעיקר על ראייתה של החברה כזירה של

פוזיטיביזם מול פרשנות

פוזיטיביזם מול פרשנות: הפוזיטיביזם טוען שכל הכרה אמיתי מבוססת על ניסיון שעובד דרך החושים, כלומר, ידע 'חושי' הוא ידע שנצבר כחוויות וכך נצבר ניסיון, הרי