יחסם של העבאסים כלפי השיעה

 

  • שיתוף פעולה בזמן המהפכה
  • יחס פייסני כלפי העדה השיעית
  • חשש מהאמאמים השיעים והצרת צעדיהם – האמאמים השיעים היו דמויות לגיטימיות מהעדה, צאצאים של הנביא, ולכן אנשים מאוד מקובלים בקרב העדה המוסלמית. העבאסים למעשה מחזיקים את האמאמים השיעים במאסר בית בחצר העבאסית. השיעים טוענים שאלה הורעלו על ידי העבאסים.

השיעים תחת שלטון הבויהים (944-1055)

  • 944 משתלטים על איראן ועיראק
  • החלטה פרגמאטית בנוגע לח'ליף – מינוי אמיר אלאמראא', והשארת ח'ליף עבאסי
  • "רנסאנס שיעי", "המאה השיעית"
  • חופש פולחן דת

 

השיעים תחת הסלג'וקים

  • 1055 משתלטים על בגדד, סונים מיליטנטים שרצו "להציל את הח'ליף העבאסי" – השיעים ציפו ליחס נוקשה מצידם
  • יחס פייסני למדי כלפי השיעים, ובעיקר כלפי השיעה האמאמית
  • תנועה דתית
  • השיעים האסמאעילים (פאטמים וחשישיון) – הסלג'וקים מתייחסים אליהם כאויביהם העיקריים. החשישיון רוצחים את המנהיג הסלג'וקי, נזאר.

השיעים תחת המונגולים

  • ממשיכים את הקו של הסלג'וקים, ופועלי נגד השיעה האסמאעילית
  • מחסלים את מבצרי החשישיון בעת מסעם מהערבה למזרח התיכון.
  • השיעים האמאמים מקבלי את פני המונגולים בברכה, וזוכים לייחס פייסני. הם רואים בה מסימני האפוקליפסה, ומסייעים להם להיכנס אל תוך עולם האסלאם, ולחסל את הח'ליפות העבאסית.
  • השיעה ממשיכה להתפתח מבחינת הדוקטרינה, הדת והספרות תחת המונגולים.

בתקופות מאוחרות יותר

  • תחת הצפווים (מאה 16) השיעה הופכת לדת המדינה באיראן – תהליך ארוך של מאה שנים של השלטת השיעה בכוח על האוכלוסייה שלא הייתה שיעית ברובה.
  • 1979 המהפכה הח'ומייניסטית – בפיהם "המהפכה האסלאמית".
  • הפלת השאה וכינון שלטון אסלאמי
  • "שלטון חכם ההלכה"
  • לפרש מחדש את מסקנות כרבלאא' ולנקוט גישה אקטיבית

נשאלת השאלה כיצד ייתכן הדבר, הרי שהשיעה גזרה על עצמה גישה פאסיבית, אי מעורבות פוליטית. למעשה, חומייני קורא לפרש מחדש את מסקנות כרבלאא', ולנקוט מעתה ואילך בגישה אקטיבית, הרי שהזמנים השתנו. כעת שהם בעלי כוח, הם יכולים לתפוס את השלטון ולכונן מדינה.

הדוקטרינה של השיעה האמאמיה

  • מוסד האמאם – המנהיג של השיעה
  • חובת הוַלַאיַה (הנאמנות)
  • חובת הברַאאַ'ה (ההתנערות)
  • דַ'ם אל-צַחַאבַּה (השמצת חברי הנביא)
  • היעלמות האמאם ה-12 (עַ'יְבַּה)

מוסד האמאם

  • צאצא של עלי ופאטמה (12)
  • שונה מתפיסת השלטון בסונה
  • אמאם לעומת ח'ליף – השיעים אומרים שהם אהל אלבית האמיתי – אך ורק המשפחה הקרובה ה-'ח'מסה' – מחמד, עלי, פאטמה, חסן, חסין. לאחר מכן צאצאיהם הישירים
  • השווה גישת הח'וארג' – התפיסה הרחבה ביותר של הח'וארג', שכל מוסלמי באשר הוא ללא קשר לקרבת המנהיג או לשבט קריש יכול להיות מנהיג העדה המוסלמית.
  • מנהיג בשר ודם (סונה) לעומת מנהיג על-אנושי (אור אלוהי, ידיעת הנסתר, חסינות מפני חטא וטעות) (שיעה) – יש כאן פרדוקס. מצד אחד השיעים מכירים בכך שמחמד הוא אחרון הנביאים, אך מצד שני הם מעניקים לאמאמים תכונות של נביאים ואף יותר מזה. באסלאם הסוני, לכל הח'ליפים הייתה את תכונת החסינות, אך לא הייתה קיימת תכונת ידיעת הנסתר.

 

ולאיה ובראא'ה

  • וַלַאיַה: חובת הנאמנות של המאמין השיעי לאמאמים או לבאי-כוחם (אנשי הדת)
  • בַּרַאאַ'ה: ההתרחקות/ההתנערות ממתנגדי השיעה או האמאמים
  • דַ'ם אל-צַחַאבַּה: החובה לקלל ולהשמיץ את חברי הנביא שהתנגדו לעלי ולשלטונו (ובראשם: אבו בכר, עמר ועאא'שה). קיימת עד היום – עבור הסונים, דור הצחאבה הם תור הזהב. עבור השיעה – כמעט כל הדור הוא מגונה, בגלל התנגדותם לעלי.

היעלמותו של האמאם ה-12 (ע'יבה)

  • מחמד בן אל-חסן אל-עסכרי (אל-מַהְדי, אל-מֻנְתַטַ'ר) – 874, הולך לעולמו האמאם ה-11. רוב הקהילה נמצאת במשבר משום שלא יודעים על קיומו של צאצא לאלעסכרי. תוך זמן קצר, מתחילות שמועות על כך שמטעמי ביטחון, למעשה קיים יורש לאמאם, אך הוא נשמר בסוד והוחבא. ישנן עדויות של אנשים שראו אותו, כגון הופעתו בלווייתו של אביו.
  • סמראא', עיראק – האמאם נכנס למערה ונעלם.
  • 941-878 "ההיעלמות הקטנה" (אל-ע'יבה אל-צֻעְ'רַא)
  • 4 נציגים (סַפִיר/ וַכִּיל) – האמאם ממשיך לתקשר עם הקהילה השיעית דרך נציגים אלה. אחרי מותו של הרביעי, האמאם מחליט לנתק את הקשר עם הקהילה השיעית.
  • 941 ואילך: "ההיעלמות הגדולה" (אל-ע'יבה אל-כֻּבְּרַא) – על ידי מסר כתוב, האמאם מודיע לקהילה כי הוא מחליט לנתק את הקשר, אך הוא עדיין נמצא ומנחה את העדה השיעית, כאשר הוא "נראה ואינו נראה", ועתיד לחזור באחרית הימים.

עוד כתבות מעניינות:

הפרדיגמות הפונקציונאלית

הפרדיגמות השונות הן מסגרות שבתוכן תיאוריות רבות. תיאוריות אלו נעות על צירים בין הפרדיגמות. ישנה הבחנה בין ארע הפרדיגמות המרכזיות: פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית, הבניתית.

'המופע של טרומן'

התיאוריה של גופמן מתחילה מפרטים שנמצאים באינטראקציה, ותו"כ הם מייצרים את החברה שבתוכה הם פועלים. בגישה זו אין מציאות שנמצאת מחוץ לפרטים, אלא אינטר סובייקטיבית

איך ההוויה מייצרת תודעה?

    תשתיות ומבנה על טענתו של מארקס הייתה שהחברה מעוגנת על תשתית כלכלית. מעל התשתית צומח בניין-העל האידיאולוגי המורכב מכל ההיבטים התרבותיים והפוליטיים. כל

הגישות הקונפליקטואליות

    בתוך הפרדיגמה יש תיאוריות שביניהן יש סתירות מסוימות – לא חייבת להיות הסכמה מוחלטת. התיאוריות מסכימות בעיקר על ראייתה של החברה כזירה של

פוזיטיביזם מול פרשנות

פוזיטיביזם מול פרשנות: הפוזיטיביזם טוען שכל הכרה אמיתי מבוססת על ניסיון שעובד דרך החושים, כלומר, ידע 'חושי' הוא ידע שנצבר כחוויות וכך נצבר ניסיון, הרי