כיצד הפרדיגמה רואה חינוך?

 

הפרדיגמה בוחנת מקרים פרטניים בחינוך, אך לא כדי לבצע הכללה – כדי לבחון את פעילות היחיד ואת הפרשנות הסובייקטיבית שלו את המצב. בוחנת את סיפורם של תלמידים ואנשים חינוך, מעניקה מקום לחוויות היחיד בתוך המבנה החברתי הקיים. המחקר אינו על אדם ספציפי, אלא על מה הוא מייצג. מחקר שנעשה על קבוצות או יחידים נועד להבין את מציאות החיים שלהם, לבחון את הנרטיב ממנו הם באים.

הביקורת על הפרדיגמה

לא מוזכר במפורש. אני מניחה שהביקורת היא מפי תומכי הפרדיגמות המבניות – לפיהן, ניתן להבין את החברה ממבט על ולא מרמת המיקרו, משום שהחברה היא זו שמעצבת את היחיד, ולא הוא אותה. ליחיד אין השפעה על החברה ואין לראות בפרשנותו פרשנות על החברה.

 

 

סיכום פרדיגמות

הפרדיגמה מושגים מרכזיים ראייתה את החינוך ביקורת
הפונקציונאלית מבנה, אורגניזם, תלות, הרמוניה, סולידריות, מודרנה, עובדה חברתית, החברה כמערכת, פונקציה חברתית, חיברות, מריטוקרטיה. חברה מריטוקרטית (חברה שהמתקדמת ע"פ יכולות ולא שייכות מעמדית).

חברת התמחות (כל פרט מתמקצע בתחום מסוים, התמחות צרה)

אי שויון הוא חלק אינטגרלי, לכן החינוך ממיין.

אי שויון חומרי מעודד תחרות.

אין הכרה בקבוצות אינטרס שונות.

אין הכרה בכוח וייחוד הפרט.

מתקשה להסביר קונפליקטים ומצבים בהם לא שוררת הסכמה.

לא תמיד מה שמתבטא מעיד ומספק צורך חברתי.

הביקורתית ניצול וחפצון, ניכור, חלוקת עבודה, מבנה בסיס, בניין על, יחסי ייצור, אופן ייצור, תודעה כוזבת, הון, יחסי כוח, עקרון ההתאמה, מנגנוני שעתוק, הגמוניה, הסללה. החינוך הוא חלק ממבנה העל, ויכול להשתנות רק כשחלוקת הכוחות תשתנה. החינוך משרת את בעלי ההון ע"י שעתוק חברתי. מניחה כי הסלקציה בבתי ספר נעשית באופן סמוי ע"פ קריטריונים מעמדיים. למעשה החינוך ממשיך את הסוציאליזציה מהבית. התאוריה קונספירטיבית, לא מעניקה משמעות למה שכן תוקן ומה שכן ניתן בחינוך. תאוריות המשכיות של הפרדיגמה רואות סוגי הון שונים מלבד הון כלכלי (בורדייה – הון תרבותי).
הפעולה העולם כבמה, שחקנים, תפקיד חברתי, ניהול רושם, הגדרת מצב, פנמונולוגיה, הבנייה חברתית, אינטראקציה סימבולית, אייג'נסי. הפרדיגמה רואה את שדה החינוך כעוד במה חברתית, בה מתקיימת פרשנות אישית ופעולות של השחקנים. חקר החינוך בראי הפרדיגמה נותן מקום לתפיסה הסובייקטיבית של היחיד את המערכת ואת מקומו בה. בוחנת הגדרות מצב של תלמידים ומורים. לא מכירה ביחסי הכוח.

לא מכירה בהקשר המקרו – כיצד המבנה משפיע על הסיטואציה.

אין התייחסות לקבוצות הגמוניה.


מוסד המשפחה והקשר שבין משפחה וחינוך

 

משמעות מוסד המשפחה הגרעינית עלה עם המודרניזציה. המשפחה קובעת את השיוך האתני של הילדים, ומציבה את היחיד בתוך המבנה המעמדי. אם כך, ניתן לשאול מה הקשר בין הרקע המשפחתי של תלמיד לסיכוי ההצלחה שלו בעתיד בהקשר חינוכי.

הנחות מוצא

  1. קיימים יחסי גומלין הדוקים בין בי"ס לבין ההורים.
  2. מערכת החינוך מהווה גורם מתנתב וממתן את השפעות המשפחה, ויכול לפתוח הזדמנויות חדשות לילדים (אבל גם בכיוון ההפוך).
  3. כלומר, מנגנון לניעות חברתית.

מבט הפרדיגמות

  • הפונקציונאלית: המשפחה היא מוסד חיברות, מבנה להסדרת הפעילות המינית (המשפחה מגדירה מה מותר ומה אסור), ממקם במבנה החברתי (כדי להבין היכן הפרט נמצא נסתכל מהיכן הגיע, מתוך ההנחה שהחברה מכתיבה את הפרט), הקניית ביטחון חומרי ורגשי.
  • הקונפליקטואלית: מנגנון הקצאת משאבים מדור לדור (רכוש והון מועברים וכך משמרים את חלוקת המשאבים), מנגנון לשכפול מוסד הפטריארכיה, מנגנון לשכפול בין-דורי, מיניות ודמוגרפיה למעשה מוכתבת מהמעמד.
  • הפעולה: תפקיד המשפחה מעוצב מיחסי הגומלין, גם בתוך האילוצים המבניים ניתן לראות פעולות של היחידים בתא המשפחתי שלא מוסברים ע"י המבנה.

עם זאת, כולן מניחות קשר הדוק בין משפחה לבין הישגים.

מושגים

  1. הון תרבותי: צורות שונות של ידע, ערכים, השכלה, שמועברים ע"י המשפחה ומעניקים מעמד גבוה יותר בחברה, ייחוס מעמדי. נרכש בשלבים המוקדמים ע"י המשפחה ובשלבים מאוחרים יותר ע"י הזירות החינוכיות. 3 סוגי הון תרבותי: מחופצן, מוגפן וממוסד.
  2. הביטוס: סוגי ההון מתרגמים להביטוס (הרגלים, צורת חשיבה). ניתן לנסות להשתייך להביטוס אחר, אך קשה לשקר לגביו.
  3. שימורושעתוק: החינוך משמר אי שויון משום שהקבוצה הדומיננטית מגשימה עצמה במוסד החינוכי וכך היא משועתקת. זה קורה בעיקר בגלל שהמוסדות החינוכיים מיטיבים עם בעלי הון תרבותי. הביטוס דומיננטי הופך למסנן אקטיבי בחינוך וכך משחזר מעמד היררכי. עם זאת, רק בית ספר יכול להוות גורם משנה למעמד.

עוד כתבות מעניינות:

היבטים מבניים בתכנית הלימודים

מה שקורה היום בחברה הישראלית היא שהמאבק הוא לא כ"כ בין קבוצות שוליות לתכנית הלימודים הפורמאלית, אלא דווקא בין הקבוצות הדומיננטיות יותר והמדינה לגבי תכנית

תהליכים מרכזיים

אנחנו מציגים כאן תמונה יחסית סדורה, המציאות יותר מורכבת. יש סקציה שלמה בביה"ס לחינוך שנקראת מנהל בחינוך שעוסקת בכל התחומים הללו. תהליכים מרכזיים שמשפיעים על

דפוסי משפחות חד-הוריות

גם אם החברה הישראלית מאוד משפחתית לעומת חברות אחרות, בשנים האחרונות המשפחתיות בישראל, לפי מדדים אלו, נחלשת. גיל נישואין חציוני 1990 לעומת 2010 נראה בבירור

משפחה: מגמות של שינוי והמשכיות

  Schwartzעד שנות ה-90 משפחות שנשים היו משכילות יותר מבני זוגן היו מועדות יותר לגירושין, כלומר השכלה גבוהה של נשים הייתה מדד לנבא גירושין. משנות