תאריכים

 

צ'ינגיס ח'אן שרר בשנים רבות של מאבקים קשים, עד שהצליח בסופו של דבר להפוך לגורם מרכזי שולט.

  • 1206 איחוד השבטים המונגולים שהיו מפורדים ונלחמו אחד בשני, הקורולטאי (מועצה, פרלמנט) בו הוענק לטמוצ'ין את התואר צ'ינגיס ח'אן ("השליט האוניברסאלי"?) – יש כאן רמיזה אפוא לאידיאולוגיה, שאיפות אימפריאליסטיות, אותה המונגולים מימשו. המקורות אומרים שהמונגולים והתורכים באו מאותו מקור, או שהיו אפילו עם אחד, וגם המונגולים דברו תורכית, לכן הם פעלו יחד במסעותיהם.
  • 1210 תחילתן של פשיטות על סין שהפכו למסעות כיבוש – לאחר האיחוד, היה צורך לתת לנוודים דבר מה שיממש את האידיאולוגיה שלהם (נוודות פסטורלית), והיה צורך לתת להם מהעושר המקומי של היישוב, לכן ניהלו פשיטות. לאחר מכן, המונגולים הטילו דמי פרוטקשן על צפון סין, דבר שלאחר מכן התפתח לגביית מיסים.
  • 1218-1215 השלמת הכיבושים מערבה עד נהר הג'קסרטס (סיר דריה); גבול בלתי אמצעי עם ממלכת הח'וארזם-שאה – הכוחות המונגולים המשיכו להתפשט מערבה, וצבאם הולך ומתעצם. בדרך דורסים ומספחים שבטים תורכיים נוספים מהערבה.
  • 1219 – תחילת העימות עם הח'וארזם שאה. סוחרים מונגולים מוצאים להורג בהוראתו של הח'וארזם-שאה. צ'ינגיס ח'אן שולח משלחת דיפלומטית, אך גורלה היה דומה לגורל הסוחרים. דיפלומט אחד נשלח בחזרה, לאחר השפלתו, ורוב הצבא המונגולי עוזב את סין ומתקרב מערבה.
  • 1223-1219 פלישה מונגולית לטראנס-אוקסאניה וח'ראסאן – הייתה פלישה אדירה לאזור זה.(כיבושים קלים יחסית. "אדמה חרוכה").
  • ב-1223 המונגולים התקפלו מהמזרח התיכון, והשאירו קומץ של כוחות. הם עברו מאיראן לקווקז, ואח"כ חזרו לסין.
  • 1227 מותו של צ'ינגיס ח'אן

להבדיל ממדינות שבטיות אחרות ממקומות שונים בערבה, עם מותו של המנהיג הכריזמטי, המדינה לא התפרקה מהר והמשיכה להתקיים ולהתמסד.

 

התמסדות המדינה המונגולית

המונגולים היו שבטים מפורדים, לא הייתה ישות מדינית, והיה צורך "להמציא את הגלגל". צ'ינגיס ח'אן הבין את הצורך למסד יותר את המדינה המונגולית.

  • צבא: רה-ארגון השבטים והשיטה העשרונית (tϋmen=אוגדה של 10,000 איש) ולהדק את נאמנותם של השבטים למנהיגם.
  • מינהל (פקידים אויגורים וח'יטאנים) – המונגולים ניצלו את העובדה שישנם עמים אחרים בעלי התנסות מנהלית (אויגורים, ח'יטאנים).
  • שפה כתובה (אותיות "סוריות" בתיווך האויגורים)
  • טיפוח אידיאולוגיה אימפריאליסטית – כאמור, האמינו שהמנדט של צ'ינגיס ח'אן הוא מטנגרי, מהשמיים, ולכן ניהלו מסכת כיבושים נמרצת ואדירה. הייתה זו זכותו "השמימית" של צ'ינגיס ח'אן לשלוט. דבר זה גרם לחוסר סבלנות פוליטית מובהקת. Eil – להיות במצב של שלום, Bulga – להיות במצב של ברדק. אדם שהיה במצב 'איל' קיבל זכויות, שהעז להתנגד למונגולים, והיה במצב של 'בולגה', היה פושע ודינו מוות.
  • משפט (היאסה?) – די מוקדם, המונגולים הנחילו את החוק. מדובר בקודקס חוקים, שמהווה את ההתחלה למשפט המונגולי. הכתיבה שלו מיוחסת אל צ'ינגיס ח'אן עצמו.
  • העיקר: מספר רב של חיילים, משמעת, פיקוד, הצלחות

 

צ'ינגיס ח'אן הקפיא בשלב מסוים את הכיבושים בסין, ויצא מערבה להמשך מסע כיבושים. הוא אסף צבא גדול מאוד, ובמהלך שנתיים שלוש, בצורה שיטתית, הוא השתלט עיר-עיר, באלימות ובהחרבה רבה, על איזור איראן וח'ראסאן. ח'וארזם שאה החל גם לגייס כוחות נגד צ'ינגיס ח'אן, וברגע שהמונגולים נכנסו לטריטוריה, הוא ברח ונכשל בשעת המבחן. נשאלת השאלה מדוע המונגולים היו כל כך אכזריים: ככל הנראה, משום שהמונגולים באו מרחוק, הם באו כדי להעניש (את הח'וארזם שאה ונתיניו). כמו כן רצו להעניש את הערים שהתנגדו אליהם, ופעלו בשיטת 'אדמה חרוכה', כדי שלא יוכלו לקום מולם "מאחור" (מערים וכפרים שכבר עברו אותם).

 

בכל ההצלחה המונגולית, היו ניסיונות מקומיים להתנגד, אך שום דבר לא צלח. הם היו כנחשול גדול שלא היה ניתן לעצור בעדם. רק איש אחד הצליח להתנגד אליהם – ג'לאל אלדין, בנו של הח'וארזם שאה (נלחם גם נגד אחיו), קיבץ כוח צבאי, נלחם נגד המונגולים ואף נצח אותם פעמים מספר. צ'ינגיס ח'אן לא יכל להישאר אדיש לכך, ואסף את כוחותיו נגד ג'לאל אלדין ורדף אחריו. צ'ינגיס ח'אן תופס את ג'לאל אלדין עם כוחותיו על נהר ההינדוס, והאחרונים לא יכלו לברוח. כוחו היה מוקף על ידי מונגולים, שניסו כל פעם לסגור עליו פעם נוספת, וכל פעם ג'לאל אלדין הצליח להדוף,אך הטבעת המשיכה להתהדק. בסוף ג'לאל אלדין קפץ מהצוק אל המים עם סוסו וברח, ובזמן שהמונגולים ירו עליו, צ'ינגיס ח'אן מתוך כבוד אליו ולמעשהו הורה על כוחותיו לעצור את הירי. אין זה היה סופו של ג'לאל אלדין.

 

מה הלאה אחרי מותו של צ'ינגיס ח'אן

  • אוגודאי (Ogodei), בנו של צ'ינגיס ח'אן, נבחר כח'אן הגדול (ח'אקאן/קאגאן) שלט 1241-1229 – הוא המשיך את ההתרחבות
  • המשך כיבוש סין (הושלם רק בשנת 1278)
  • כיבוש רוסיה (האירופית של ימינו, עד סוף שנות השלושים)
  • הפלישה למזרח אירופה: 1241 בהונגריה ופולניה – שני כוחות מונגולים חזקים הביסו שני כוחות אבירים אדירים. דבר זה היה קשה לתפישה, דבר שגרם לאפיפיור לשלוח את ג'ובאני בניסיון לגלות עליהם עוד, ובניסיון לגרום למונגולים להתנצר. בשנה זו כולם חוזרים מזרחה. מדוע?

הסבר לוגיסטי – ברגע שהמונגולים הגיעו לקצה הערבה, האזור לא התאים במיוחד לסוסים המונגולים, שהיו עיקר הצבא.

הסבר פוליטי – בשנה זו, אוגודאי הולך לעולמו, וברגע זה יש תקופה של בלבול וצורך בהתכנסות עד שייבחר ח'אן גדול חדש. הנסיכים והמפקדים רוצים להיות קרובים לצלחת על מנת להילחם על ירושת השלטון.

(Leignitz)

*  הקמת אורדת הזהב (The Golden Horde) – בתורכית Ordo/u , "מחנה השליט" – שלטו מהערבות של דרום רוסיה.

* המזה"ת

עוד כתבות מעניינות:

הפרדיגמות הפונקציונאלית

הפרדיגמות השונות הן מסגרות שבתוכן תיאוריות רבות. תיאוריות אלו נעות על צירים בין הפרדיגמות. ישנה הבחנה בין ארע הפרדיגמות המרכזיות: פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית, הבניתית.

'המופע של טרומן'

התיאוריה של גופמן מתחילה מפרטים שנמצאים באינטראקציה, ותו"כ הם מייצרים את החברה שבתוכה הם פועלים. בגישה זו אין מציאות שנמצאת מחוץ לפרטים, אלא אינטר סובייקטיבית

איך ההוויה מייצרת תודעה?

    תשתיות ומבנה על טענתו של מארקס הייתה שהחברה מעוגנת על תשתית כלכלית. מעל התשתית צומח בניין-העל האידיאולוגי המורכב מכל ההיבטים התרבותיים והפוליטיים. כל

הגישות הקונפליקטואליות

    בתוך הפרדיגמה יש תיאוריות שביניהן יש סתירות מסוימות – לא חייבת להיות הסכמה מוחלטת. התיאוריות מסכימות בעיקר על ראייתה של החברה כזירה של

פוזיטיביזם מול פרשנות

פוזיטיביזם מול פרשנות: הפוזיטיביזם טוען שכל הכרה אמיתי מבוססת על ניסיון שעובד דרך החושים, כלומר, ידע 'חושי' הוא ידע שנצבר כחוויות וכך נצבר ניסיון, הרי