בשלב מסוים, הממלוכים מקימים מדינה משלהם.
חיוביים:
– עצרה את המונגולים הבלתי מנוצחים, והצילה את מצרים ואת האסלאם מהמונגולים. עם התקרבותם של המונגולים המאיימים, המאבק בין שתי הכוחות היה בלתי נמנע. ניתן לחשוב שאם הממלוכים לא היו מצליחים לעצור את המונגולים, בזה היה מסתיים סיפור האסלאם במזרח התיכון. למרות זאת, המדינה הממלוכית כן הצליחה לעצור את המונגולים בקרב עין ג'אלות בשנת 1260.
– הביסו את הצלבנים והצליחו לגרש אותם באופן סופי מהמזרח התיכון, לאחר תקופה ארוכה של מסעות צלב, החל מתקופתו של זנגי.
– הקימו מדינה שהחזיקה מעמד כ-250 שנה. המדינה הייתה אמנם לא יציבה במיוחד, עם בעיות כלכליות רבות, אך החזיקה מעמד רב.
שליליים:
– לא השכילו לאמץ את הקדמה ודנו את האסלאם לפיגור מול אירופה.
– סוגיית הכוח הימי.
– סוגיית הנשק החם.
המדינה הממלוכית לא השכילה להתקדם טכנית, ואלה נרתעו מפיתוח כוח ימי ונשק חם. דבר זה הבדיל אותם ויצר פער בכוחם של הממלוכים אל מול שאר צבאות האזור. חוסר הרצון של הממלוכים להתאים עצמם לתקופה דן את המדינה האסלאמית לפיגור. האימפריה העות'מאנית כן ניסתה להדביק את הקצב ולהשמיש את הנשק החם, אך זה היה מאוחר מדי.
סלג'וקים ותורכמנים (מאה 11 ואילך) – הסלג'וקים, המנהיגים של העם התורכמני, השבטים התורכים. המשפחה הסלג'וקית יחד עם צבאם, התורכמנים, נכנסו לעולם האסלאם באמצע המאה ה-11. כניסתם השפיעה במובנים רבים, למרות שהמדינה לא החזיקה מעמד זמן רב.
חיוביים:
– אפשר לזקוף לזכותם את סיום תופעת השושלות המקומיות – כאשר הם נכנסים מהערבה אל תוך עולם האסלאם הם מעיפים את השושלת הבויהית ומשתלטים על מזרח העולם המוסלמי. באותה תקופה כבר אין שושלות במצרים, מלבד הפאטמים, אך אין זה סיפור של שושלת מקומית.
– הסלג'וקים הגיעו במטרה מוצהרת את השלטון העבאסי מציפורני השיעה. האוייבת העיקרית הייתה השושלת הפאטמית. במשימה הראשונה הם עמדו ושחררו את השלטון העבאסי הסוני משליטתה של השושלת הבויהית השיעית.
– הבסת הביזנטים וכיבוש אנטוליה – קרב מנזיקרט, הסלטאן הסלג'וקי אלפ ארסלאן מצליח לשבור את מאחז הביזנטים ולדחוף אותם חזרה לקונסטנטינופול. מתחיל שם אפוא תהליך של תורכיפיקציה, עקב כניסתם של תורכים רבים לאזור, והאזור הופך להיות אזור מוסלמי בשליטה אתנית תורכית בעיקר.
– היו פטרונים נלהבים ואדוקים של למדנות דתית – מצד אחד הרצון ללגיטימציה, והעובדה שהם שליטים זרים תורכיים ששולטים לצד הח'ליף העבאסי, על ידי אימוץ למדנות דתית סונית. ומצד שני, לחימה בלמדנות השיעית, והקימו לשם כך מדרסות רבות, והכשירו קאדר של אנשי דת סונים שיהוו קונטרה לאנשי הדת השיעים.
שליליים:
– מדינה יציבה אך קצרת ימים – נקודת ההתחלה הייתה בשנת 1055 – השנה בה הסלג'וקים משתלטים על בגדד וטוגריל בק מציב את כס הסולטאן לצד כס הח'ליף. ב-1092, נקודת הסוף של המדינה הסלג'וקית היציבה, כאשר נט'אם אלמלכ נרצח ע"י החשישיון. באותה שונה, הסלטאן הסלג'וקי, מלכ שאה, הולך לעולמו. מאותה נקודה, המדינה מתחילה להתפרק למדינות קטנות, והנסיכים הסלג'וקים מנהלים מדינות קטנות. ישנה אפוא מדינה סלג'וקית מפוררת ומפורקת.
– כיבוש אנטוליה – היה חיסרון משום שעורר את חמתם של הנוצרים, וגרם לקיסר הביזנטי לבקש את עזרתם של אחיו הנוצרים באירופה. ההתנהלות של הסלג'וקים לעולי הרגל הנוצרים וההתנכרות להם תרמו למסעי הצלב הראשונים.
– נפילתם (והתפצלותם) הובילה למזה"ת משוסע וחלש. בתחילת התקופה כן הייתה תרומה ליציבות ושגשוג האסלאם, אך השלטון היה קצר, והדבר גם פגע ביציבות האסלאם ע"י זירוז התבססותם של הצלבנים במזה"ת.
מונגולים (מאה 13 ואילך) – גם את המונגולים צריך לפרק לגורמים:
הכיבוש של צ'ינגיס ח'אן – פחות כיבוש אלא יותר פלישות לתוך העולם המוסלמי. בדור השלישי, דורו של הולאגו, הוא נכנס עם צבא גדול מאוד למזרח התיכון, כדי לבסס את השלטון המונגולי, ולהקים מדינה. ישנו כישלון בקרב עין ג'אלות אך כן ישנה הקמה של המדינה האילח'אנית באזור אד'רבייג'אן (עיראק, איראן).
ישנן השלכות:
דמוגרפי – חיזוק הגורם המרכז אסייתי.
כלכלי – מצד אחד היה חורבן גדול בזמן הכיבוש, ומדיניות המונגולים הייתה מדיניות אדמה חרוכה. מי שהתנגד להם זכה ליחס קשה, והרג האוכלוסייה המתנגדת. כאשר המונגולים מקימים את המדינה הם מטילים מיסים כבדים מאוד. למרות זאת, יש טיפוח של מסחר ואזורים מסוימים. לא כל האזורים זכו ליחס דומה.
איחוד איראן – הייתה מחולקת באופן מסורתי לכמה מחוזות, ותחת המונגולים זו אוחדה, והיה חיזוק של המבנה הפוליטי.
טיפוח של תודעה איראנית – "איראן זמין".
טיפוח המדע וחיי הרוח (משותף לכל ה"זרים") – בונים מבנים דתיים ולמדנות דתית, במטרה להעמיק את הלגיטימציה שלהם לשלטון.
התחזקות הצופיות
הרחבת אופקים – רצף טריטוריאלי מונגולי רחב, ומעבר של סחורות, מומחים, אומנות באזור.
ברנרד לואיס
* ההרס והנזק לא היו כ"כ גדולים. התרבות לא נהרסה והצליחה להשתקם במהרה. הכיבוש המונגולי תרם לשיקומה של התרבות שהייתה ממילא בהידרדרות. כחלק מהניסיון של המונגולים להעניק לעצמם לגיטימציה, הם טיפחו את הלמדנות והמדע.
* כן הרס הח'ליפות, אך זה לא משמעותי. כוחה של הח'ליפות אבד מזמן והיה סמלי בלבד.
