לידתה של תורכיה

הופעת השבטים התורכיים והקמת המדינה הסֵלְג'וּקִית; "לידתה של תורכיה"

 

התורכים באים מערבות אסיה, מסתובבים כשבטים. התורכים הופכים להיות הגורם בה' הידיעה. הם אלה שנלחמים נגד המונגולים בהמשך. היו הם בעלי מידות, חוסן גופני, פיקוד טוב, קשה להתמודד איתם.

 

המצב במזרח התיכון ערב בואם של השבטים התורכיים

השבטים התורכיים שהונהגו על ידי המשפחה הסלג'וקית*

  • במצרים – הפאטמים (=שיעים אסמאעילים). בניגוד לשושלות אחרות במצרים ומקומות אחרים, הפאטמים היו תופעה יוצאת דופן בנוף השושלות המקומיות, לא רק משום שהם שיעים, אלא בגלל שאלה הקימו מדינה שקראה תיגר על הח'ליפות העבאסית. הם ראו את עצמם כמתחרים לגיטימיים לשלטון, לא הכירו בח'ליף העבאסי, וזו אחת הסיבות הרשמיות והעיקריות שבגינן הגיעו הסלג'וקים לעולם האסלאם, כדי להציל את הח'ליף העבאסי מהשיעים.
  • בעראק ובמערב איראן – הבויהים (והעבאסים- השאירו את הח'ליף העבאסי) (=שיעים)
  • בצפון מערב איראן – ע'זנוים (מוסלמים סונים מיליטנטים)
  • טרנס-אוקסניה – קרא-ח'אנים (נשארו נוודים, ויש דמיון מסוים בינם לבין הסלג'וקים, אלא שהסלג'וקים הפכו לבעלי עוצמה והחזיקו בשלטון)

 

שלבים במפגש בין ארצות האסלאם לערבה האירו – אסייתית

  • עבדים צבאיים (ע'לאם/ממלוכ) – הגיעו מהערבה ראשית המאה התשיעית ואילך (אלף שנה של עבדות צבאית). מדובר על יחידים, ולא קבוצות במימדים גדולים.
  • כניסת השבטים התורכיים (סלג'וקים ותורכמאנים – השבטים התורכיים שהונהגו על ידי המשפחה הסלג'וקית) – המאה האחת עשרה ואילך – מגיעים עם עדריהם, במסגרת שבטית. הם שמרו על המסגרת השבטית ועל אורח החיים המוכר (הנוודות הפסטוראלית).
  • בואם של המונגולים – המאה השלוש עשרה ואילך – נחשבו לבני הדודים של התורכים. הם באו איתם ביחד, הביאו עמם במידה מסוימת את התורכים.

 

עמים תורכיים

אנשי מרכז אסיה על פי רוב היו תורכים, וכך הם זוהו על ידי החוקרים.

א) עתיקים וקיימים עד היום:

* Uighur ,Kirgiz

ב) עתיקים ולא קיימים היום:

* Oghuz (=עֻ'ז), חַ'זַר (=הכוזרים), Qarluq , קמצ'אקים – מהם יצאו התורכמאנים

ג) "חדשים":

* Kazakh, Uzbek, Azeri

 

מהגדול לקטן

התורכים (אל-תֻרְכ/אל-אַתְראכ)

Oghuz (עֻ'ז)(غُزّ) – מעין עם

תורכמאנים (Türkmen))التركمان التراكمة)

המשפחה הסלג'וקית (Seljuq)

 

תורכמאני מיהו?

  • התורכמאנים הם קבוצות שבטיות תורכיות, שהתאסלמו עוד בערבה, נכנסו לארצות האסלאם ושמרו על האורח החיים הנוודי פסטוראלי והמסגרת השבטית.
  • אין תמימות דעים בין החוקרים על התרגום המילולי של השם. זה אינו משחק מילים באנגלית (Turkish man).
  • המשפחה הסלג'וקית פחות או יותר מנהיגה את השבטים הנ"ל.

 

 

תחילת התאסלמותם של התורכים

  • הדת המסורתית הפאגאנית של התורכים

shaman, shamanism – איש המתווך בין העולם הזה לעולם "ההוא" (עולם רוחות, אלילים). השאמאן היה נכנס לאקסטאזה (על ידי שתייה, סמים, תיפוף וכד'). Tengri – השמיים ; האלוהות הקדומה בשמיים – השאמאן תיווך בינו לבין האנשים, עם רוחות נוספות ואלילים אחרים. נחשב לאל הראשי. ייתכן וקיומו של אל ראשי זה מקל על המעבר למונותיאיסטיות של האסלאם.

  • סוכני אסלום והתאסלמות:

* סוחרים

* מלומדים (עלמאא')

* חיילים ? משתתפים בפשיטות למיניהן

* צופים (Köprülü / Barthold)? תפקידם מוטל בספק על ידי פרופ' עמיתי.

  • תפקיד המדינה הסאמאנית ? הייתה קרובה אל מרכז אסיה, וייתכן וזו שלחה מיסיונרים וחיילים למקום עשיר זה.
  • מה מהות ההתאסלמות הזאת? ככל הנראה האסלאם הגיע משילוב של כל הגורמים הנ"ל, אך המהות החד משמעית אינה ברורה. עם זאת חשוב להדגיש, העובדה שאדם לא מקיים את המצוות או כן מקיים את המצוות מהדת הקודמת, אין הדבר אומר שהוא אינו מזדהה עם הדת החדשה, ולא מוכן להרוג ולהיהרג עבור הדת החדשה. אנשים אלה היו מוכנים להילחם למען הדת הסונית, ואף הצליחו בזה. כמו כן, חשוב לקיים את ההבחנה בין האליטה – המשפחה הסלג'וקית, הסונים האורתודוכסים שנלחמו עבור הדת, לבין העמחא התורכמאנית.

 

הסלג'וקים

Seljuq

_____________↓_____________

אסראאל            מיכאאל               מוסא

Chagri Beg                 Toghril Beg

(1060)                             (1063)

הערה: בֶג פירושו נסיך (השוו: בֶכ, בֵיה)

 

צאצאיו של צ'גרי בג

Chaghri Beg (d. 1060)      Toghril Beg (d. 1063)

Alp Arslan (1063-72)

Malik Shah (1072-92)

הערה: צ'גרי שלט במזרח, טגריל במערב.  אחרי מותו של צ'גרי בשנת 1060, טוגריל שלט על הכל.  יורשו היה אלפ ארסלאן, בן צ'גרי בג.

תאריכים חשובים בכיבושים הסלג'וקים

  • 1030+ חדירה של קבוצות שבטיות לטראנס-אוקסניה וח'ראסאן – פחות או יותר בהנהגתה של המשפחה הנ"ל. מה גרם להם להיכנס? הרושם הוא שהייתה אנדרלמוסיה באזור הערבה. מחקר של פרופ' רוני אלנבלום הציע שישנם תנאים קשים של קור ובצורת, שהשפיעו על גלים לצאת ממרכז אסיה. דבר זה גורם ללחץ אדיר ומאבק של ממש על משאבים כגון מרעה או מים. בלחץ זה, ישנם אנשים שידם על העליונה וכאלה שידם על התחתונה. הרושם הוא שאותו שבט ע'ז לא היו בין המנצחים. השליטים, הע'זנוים, מנסים להדוף אותם, ומגיע לקרב גדול בשם דנדאנקאן.
  • 1040 קרב דַנְדאנקאן (תבוסת הע'זנוים והסתלקותם מהאזור) – הסלג'וקים מביסים את הע'זנוים שממשיכים את השושלת שלהם באזור הודו. הסלג'וקים כבשו גם את טרנס-אוקסאניה וח'ראסאן.
  • 1040 + התקדמות מערבה – תוך כדי ההתקדמות נראים הסימנים של המדינה הסלג'וקית הגדולה. אלה קיבלו במהירות את התרבות הפוליטית שהייתה מקובלת במזרח פרס. הם מציגים את עצמם כמוסלמים הדוקים לכל דבר. ראו את עצמם כדואגים לאינטרסים של האסלאם והיישום של המשפט המוסלמי. נאמנו לסונה ולח'ליף הסוני, ורואים עצמם כנציגם. אימצו מהע'זנוים את אותה שליחות להיות מיליטנטים סונים. הם קיבלו את הבירוקרטיה המפותחת שהע'זנוים השאירו אחריהם. אלה ראו את עצמם כשליטים מוסלמים לכל דבר, והציגו עצמם כך. הצורך להתקדם מערבה נבע מהאופוריה של ההצלחות. כמו כן, השבטים עצמם דרשו לדאוג לצרכיהם (מרעה וכד'). שלישית, המיליטנטים הסונים ראו את השליחות הסונית האידיאולוגית להילחם בשיעים ו"להציל את הח'ליף".
  • 1055 כיבוש בגדאד (ובעקבותיו חיסול הבויהים) – סתירה מובהקת זו של קיום שושלת בשלטון סוני הסתיימה. הסלג'וקים מנחילים את תואר המנהיג- 'סלטאן'. הסלטאן לאחר מכן אימץ בחזרה את תואר הח'ליף.
  • 1071 קרב מַנְזִיקֶרְט (תבוסת הביזנטים) – מתחיל במקרה באזור אנאטוליה. שבטים תורכים מתחילים לזרום לאזור תורכיה ומשנים את המאזן הדמוגרפי באזור, וזו הייתה יריית הפתיחה ללידתה של תורכיה.
  • המנהיגים הסלג'וקים ראו את עצמם די מוקדם כשליטים מוסלמים טובים ואימצו את הערכים, הסימנים והסמלים של האסלאם הנורמטיבי, כפי שהם הכירו (כולל תרבות המינהל). גם אימוץ של גישה סונית מיליטאנטית.

עוד כתבות מעניינות:

הפרדיגמות הפונקציונאלית

הפרדיגמות השונות הן מסגרות שבתוכן תיאוריות רבות. תיאוריות אלו נעות על צירים בין הפרדיגמות. ישנה הבחנה בין ארע הפרדיגמות המרכזיות: פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית, הבניתית.

'המופע של טרומן'

התיאוריה של גופמן מתחילה מפרטים שנמצאים באינטראקציה, ותו"כ הם מייצרים את החברה שבתוכה הם פועלים. בגישה זו אין מציאות שנמצאת מחוץ לפרטים, אלא אינטר סובייקטיבית

איך ההוויה מייצרת תודעה?

    תשתיות ומבנה על טענתו של מארקס הייתה שהחברה מעוגנת על תשתית כלכלית. מעל התשתית צומח בניין-העל האידיאולוגי המורכב מכל ההיבטים התרבותיים והפוליטיים. כל

הגישות הקונפליקטואליות

    בתוך הפרדיגמה יש תיאוריות שביניהן יש סתירות מסוימות – לא חייבת להיות הסכמה מוחלטת. התיאוריות מסכימות בעיקר על ראייתה של החברה כזירה של

פוזיטיביזם מול פרשנות

פוזיטיביזם מול פרשנות: הפוזיטיביזם טוען שכל הכרה אמיתי מבוססת על ניסיון שעובד דרך החושים, כלומר, ידע 'חושי' הוא ידע שנצבר כחוויות וכך נצבר ניסיון, הרי