כדאי לדעת

הפרדיגמות הפונקציונאלית

הפרדיגמות השונות הן מסגרות שבתוכן תיאוריות רבות. תיאוריות אלו נעות על צירים בין הפרדיגמות. ישנה הבחנה בין ארע הפרדיגמות המרכזיות: פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית, הבניתית.

'המופע של טרומן'

התיאוריה של גופמן מתחילה מפרטים שנמצאים באינטראקציה, ותו"כ הם מייצרים את החברה שבתוכה הם פועלים. בגישה זו אין מציאות שנמצאת מחוץ לפרטים, אלא אינטר סובייקטיבית

איך ההוויה מייצרת תודעה?

    תשתיות ומבנה על טענתו של מארקס הייתה שהחברה מעוגנת על תשתית כלכלית. מעל התשתית צומח בניין-העל האידיאולוגי המורכב מכל ההיבטים התרבותיים והפוליטיים. כל

הגישות הקונפליקטואליות

    בתוך הפרדיגמה יש תיאוריות שביניהן יש סתירות מסוימות – לא חייבת להיות הסכמה מוחלטת. התיאוריות מסכימות בעיקר על ראייתה של החברה כזירה של

פוזיטיביזם מול פרשנות

פוזיטיביזם מול פרשנות: הפוזיטיביזם טוען שכל הכרה אמיתי מבוססת על ניסיון שעובד דרך החושים, כלומר, ידע 'חושי' הוא ידע שנצבר כחוויות וכך נצבר ניסיון, הרי

הפסיכולוגיה מתמקדת באגו

חיברות יתר מניחה שהיחיד הוא מעין מריונטה שלומד ומפנים את הסדר וחי על-פיו. תת-חיברות – אנשים בעלי רצון חופשי, אינדיווידואלי, בעלי רצונות אישיים וחברה בעלת

אימפריה העות'מאנית

* הרס לחקלאות באיראן ועיראק בתקופת הכיבושים. לאחר מכן, כאשר המונגולים מקימים מדינה, הם שיקמו את האזורים שהושמדו. לא בלתי הפיך. מצרים ואנטוליה לא הושפעו,

הממלוכים מקימים מדינה משלהם

בשלב מסוים, הממלוכים מקימים מדינה משלהם. חיוביים: – עצרה את המונגולים הבלתי מנוצחים, והצילה את מצרים ואת האסלאם מהמונגולים. עם התקרבותם של המונגולים המאיימים, המאבק

המשולש הנצחי

תהליך פנימי – היחלשות מעמד הח'ליף ואי יכולתו לשלוט בבירה, ביחד עם השתקעות הבירה, ועיראק בכלל במהומות וחוסר יציבות. תהליך חיצוני – חוסר יכולת של

עליית העבאסים

  * השלטון האומיי (661-750): מאפייניו לאור המחקר החדש (הפרק מאת HAWTINGS כדוגמה). * סיבות לשקיעתה של המדינה העבאסית והתפוררותה (אמצע המאה התשיעית ואילך) *