אנחנו רואים שאם ניקח את המדד של שיעורי בערות מבחינה מגדרית, מערכת החינוך מתגלה בגדולתה, יש באופן מאוד מרשים צמצום של פערים מגדריים.
הישגים בחינוך
עד סוף המאה ה-20 היו נתונים מאוד עקביים בעולם המערבי של פערים מגדריים. בנים השיגו יותר מבנות. מגמה זו בלטה ככל שהיינו עולים ברמת החינוך
מסוף המאה ה-20 ועד היום חלה מהפיכה. אנחנו רואים מגמה ברורה של נשים שמשיגות יותר, הישגיהן גבוהים יותר – כמעט על כל מדד.ממש ברמת מהפיכה מגדרית.
נשים היום בעולם המערבי משכילות יותר. יש יותר בנות מבנים עם תעודת בגרות. איך אנחנו מסבירים את זה?
- ניתן להסביר תופעה זו בכך ששחרור נשים גרם לאג'נדה פמיניסטית, רצון להוכיח שמלווה בהרבה מאוד דחיפה וזה גרם להרבה יותר פתיחות.
- ייתכן כי זהו ניסיון של הנשים להוכיח עצמן בשל הציפיות הנמוכות מהן.
- שחיקה בערך ההשכלה, היתרון היחסי בתעסוקה הולך ומצטמצם. בורדייה – תודעה כוזבת, תואר כבר לא מבטיח תעסוקה.
- שוק התעסוקה יותר מאמין בפוטנציאל הנשים כלא-ממומש, יש לנצלו.
עם זאת, אמנם הנשים יותר משכילות, אך לגברים המשכילים עדיין יש יתרון. עולה שהיום בישראל נשים מכניסות 63% מההכנסה של גברים, שיעור העבודה שלהן באוכלוסייה הכללית הוא 47% וסה"כ שיעור הנשים מבין בוגרי תואר ראשון בישראל הוא 61%, כמו ארה"ב וגרמניה. לעומת זאת בגרמניה נשים מכניסות 84% לעומת גברים!
למה נשים לא מצליחות להמיר את היתרון שלהן בהשכלה לשוק התעסוקה?
מכון ואן-ליר, "מדד המגדר", 2015 –נאמר חד משמעית לפי הדו"ח שבחברה הישראלית אי-השוויון בנושאי השכלה הצטמצם לגמרי. יותר מזה, אי-השוויון הצטמצם באופן מובהק עוד יותר ביישובים פריפריאליים. יש פחות פערים בפריפריה מאשר במרכז.
אבל עדיין, הצלחת צמצום אי-השוויון בהשכלה לא מקבילה להצלחה כזו בשוק התעסוקה.
למה ככה?
- יש העדפות של מעסיקים לכיוון גברים. נשים יוצאות לחופשות לידה…
- נשים לוקחות על עצמן את התפקיד המסורתי – אחריות על הבית, מה שפוגע ביכולת התעסוקתית שלהן (חצי משרה).
- סטריאוטיפים גבריים משפיעים על בחירת הנשים בשוק התעסוקה. נשים הן פחות אסרטיביות, רגשיות מידי, לא יציבות.
- עוד סיבה מאוד ברורה –אם נסתכל על מה נשים וגברים לומדים, נשים לומדות יותר אך גברים משכילים יותר לבחור תחומי ידע שהם יותר בעלי כוח המרה.נשים הולכות לכיוון של מקצועות יותר "נשיים", הן מתוגמלות פחות וע"י כך היכולת שלהן להמיר השכלה לא באה לידי ביטוי בהכנסה. נשים הולכות פחות למתמטיקה. עם זאת, כל מתוך אלה שכן לומדים מתמטיקה – הבנות מצליחות יותר…
אנחנו רואים באופן מאוד בולט שגם אם נשים משכילות יותר, הן הולכות לתחומים שמשלמים בהם פחות. נוצר כאן מעגל סגור, נשים הולכות למקצוע ואז הוא יורד ברמת השכר ואז הן ממשיכות ללכת אליו…
(דווקא בהנדסה אנחנו רואים כן יותר נשים שם בתעסוקה לעומת מדינות אחרות – אולי בגלל ההגירה הרוסית).
לגבי הפריפריה, כאמור אנחנו רואים שם יותר השכלה בקרב נשים. יכול להיות שהסיבה לצמצום הפער היא לא בגלל שהנשים עלו יותר, אלא בגלל שהגברים ירדו יותר.
מודעות מגדרית
האם אנשים בישראל מקבלים אי-שוויון? איך הם מסבירים אותו? האם הם תופסים אותו כגזרת גורל או כדבר שניתן/צריך להתגבר עליו?
"גם וגם", 2010 –ככל שהחברה יותר סגורה ומתוחה כך אנשים נוטים להפגנתיות יותר מיליטנטיות במובן של מחאה ורצון לשינוי. לדוגמא בקהילה החרדית, נשים רוצות ללמוד תורה ולפסוק.
כך גם בקהילה הערבית – נשים דורשות שוויון מלא בזכויות פוליטיות ובין נשים לגברים.
הנושא של שוויון מגדרי ותפיסות מגדריות קשור מאוד במה שקורה במסרים שעוברים גם בכיתה. חשוב שנבין שההבניה החברתית היא לא רק לגבי התנהלות נשית אלא גם לגבי התנהלות גברית. יש התנהגות שנתפסת כגברית, ויש התנהגות שנתפסת כנשית.
לדוגמא, העבודה של Dalley Trim על כך שהבנים מציגים הגמוניה גברית. עדנה טוענת שהמורות נוטות לחזק בנים על הצלחה במתמטיקה, יותר מאשר בנות.
הישגים – גישת מיקרו – בכיתה
תהליכים בכיתה
- גישה פסיכו-חברתית
- תהליכי מיון ותיוג, "בנים טובים יותר במתמטיקה"
- מבנה כיתה מבחינה מגדרית – המאזן נוטה לכיוון של גברים, מיעוט נשים
- גישה תרבותית – בכיתה יש תרבות הישגים מסוימת והיא מתאימה יותר לדימוי של מה זה גבר לעומת מה זה אישה. הרבה עבודות שמראות איך התרבות הכיתתית מפרידה בין גברים לנשים, לטובת הגברים.
- פדגוגיה מגדרית – יש תחומים בהם נשים וגברים חושבים אחרת. עולה כאן השאלה עד כמה הפדגוגיה מותאמת לחשיבה של בנים לעומת חשיבה של בנות. השאלה הפדגוגית כאן היא האם דפוסי חשיבה של בנים/של בנות הם מולדים, או תוצאה של תהליכי חיברות?