- אסלאי הפרעה המוגדרת בקרב יהודי מרוקו ומתארת השתלטות רוח רעה על גוף האדם. רלוונטי גם ליהודי אשכנז. בתרבות היהודית נקרא "דיבוק". האדם עצמו למעשה בסדר גמור אך יש בו שד ומכאן צריכים לטפל בו באמצעות גירוש שדים.
DSM–Diagnostic Statistical Manual. יש עוד פרוטוקול פסיכיאטרי בינלאומי שנקרא ICD. שניהם מדברים על הפרעות נפשיות. ה-ICD הוא רפואי ובתוכו יש פרק על הפרעות פסיכיאטריות. ה-DSM הוא רק הפרעות נפשיות ורוב הפסיכיאטרים דבקים בו. כרגע יש את המהדורה החמישית שלו שיצאה במאי 2013. מתעדכן כל 10-15 שנים.
שניהם יוצאים לאור ע"י איגוד הפסיכולוגים האמריקאי –APA.
- אבנורמליות היא גם תלוית תקופה.
- לדוגמא הומוסקסואליות. בהגדרה של DSM-2הומוסקסואליות הוגדרה בשנת 1968 כהפרעה פסיכו-סקסואלית.
- בהגדרה של DSM-3 (שנות ה-80) הנושא של הומוסקסואליות עלה בתודעה בייחוד האמריקנית. ה-DSM נערך בארה"ב (נכתב במקור באירופה). הומוסקסואליות חסרת ספקות נחשבה כסטייה והפרעה נפשית. אם היו ספקות או מצוקה – לא נכלל בקטגוריה של הפרעה. מן פשרה מוזרה.
- המהדורה הרביעית DSM-4 יצאה בשנות ה-90 – שם ההומוסקסואליות כבר לא מופיעה כאבחנה פסיכיאטרית. שייכת לנורמה.
בהמשך לכך שאבנורמליות הינה תלוית תקופה, יש היום פרק שלם ב-DSM של הצעות להפרעות חדשות, בהתאם לאיך שהעולם משתנה. לדוגמא:
התמכרות לאינטרנט
- אבחנה שנויה במחלוקת – לא נכנסה ל-DSM-5. למה? כי רובנו משתמשים באינטרנט, זה נפוץ ולכן קשה לקבוע באמת מתי זה כרוני.
- מתוארת במושגי התמכרות:
- שימוש ללא שליטה– התנהגות אימפולסיבית, "חייב להיכנס".
- עוזר לשנות את מצב הרוח– אנשים בורחים אל האינטרנט כדי לברוח מעצמם ולשכוח מעצבות.
- האדם מפתח תלות, מתרחק מקשרים קרובים. מתבודד, מסתגר, נאטם.
- משבש את התפקוד היומיומי. התחילו לפתח היום שאלונים שמנסים לקבוע אם מדובר בהתמכרות או סתם שימוש שיצא קצת מכלל שליטה.
- יש כלי אבחוני המסווג לדרגות שונות של התמכרות
- ההתמכרות היא לתוכן עצמו – האינטרנט הוא רק פלטפורמה להעברת התוכן אל הצרכן. התמכרות להימורים ברשת, פורנוגרפיה ומין ועוד…
הגדרת אבנורמליות לפי DSMסינדרום או דפוס התנהגות בעל משמעות קלינית, דבר בולט. סובב סביב חווית מצוקה, פגיעה בתחומי תפקוד יומיומיים. התנהגות שחורגת מתגובה צפויה ומקובלת לאירועים מסוימים… נתפסת כדפוס התנהגותי, פסיכולוגי או ביולוגי – לא מתפקד, פגוע.
מדוע חשוב להגדיר ולסווג – תשובות מהכיתה
אבחון –חסרונות וחשיבות
- בני אדם הם ישויות מורכבות. לפעמים אנחנו מסווגים אנשים שלא לצורך לתוך קטגוריות פתולוגיות והם סובלים מכך לחינם… ולפעמים דווקא אנשים שנמצאים בקטגוריה מובחנת מסוימת נופלים בתחום אפור ולא מקבלים מענה מתאים לבעיה שאכן יש להם.
- בנוסף, יש עניין של סטיגמה חברתית. לפעמים אנשים מעדיפים לא להיות מוגדרים לתוך מצב נפשי מובחן ("נוירו-טיפיקאלי").
- יכול להרתיע ולהגביל את המטופלים המאובחנים בתחומים רבים ביומיום – להתקבל לעבודה, לשכור דירה.
אבחון – יתרונות
- היתרון הבולט באבחון – הוא משרת את המחקר. אי אפשר לחקור אנשים עם הפרעות מסוימות בלי להניח בצורה מדויקת את ההגדרה. כל אחד היה חוקר לדוגמא אנשים בדיכאון במצב אחר… היינו נמצאים בערפל.
- משרת את תעשיית התרופות.
מדוע חשוב להגדיר ולסווג – תשובות מהמצגת של אוריה
אבחון –יתרונות וחשיבות
- ארגון של מידע – עוזרת למטפל לארגן את האינפורמציה, להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול.
- מחקר – מאפשר לנו להגדיר הפרעות שונות, לחקור אותן, ללמוד על הגורמים ועל התהליך ההתפתחותי שהוביל להפרעה, לאבחן גורמים חברתיים שקשורים בהתפתחות…
- התאמת טיפול לאבחנה– חייבים להגדיר כדי לתת טיפול מדויק לבעיה הספציפית.
- זכויות, הטבות, הקלות והתאמות– ברמה הבירוקרטית. קבלת קצבות מביטוח לאומי, שחרור משירות צבאי, אחוזי נכות, סל שיקום, התאמות בלימודים… כאן חייבים אבחנה, אחרת זה ייצא מכלל שליטה וכל אחד יגיע ויבקש פריבילגיות, כספים, פיצויים.
אבחון – חסרונות
- אבדן התמונה האישית לפעמים אנחנו כמטפלים נצמדים לאבחנה הקלינית הטכנית ושוכחים שיושב מולנו אדם, עולם הרבה יותר מורכב ורחב מהגדרה וסמנטיקה. בתהליך הקטלוג והסיווג אנחנו עשויים לאבד אינפורמציה חיונית על האדם. אנשים שונים תחת אותו מצב קליני, כמו דיכאון – אינם אותם אנשים כמובן…
- סטריאוטיפים –נזק תדמיתי
מחקר בתחום הפסיכולוגיה האבנורמלית
- משתרע על פני תחום רחב מאוד– החל מתיאורי מקרה קליניים, מדגמים בבתי חולים, מרפאות, תצפיות קליניות, מחקרי מוח…
- האם חוקרים "תסמונות" כשלעצמן או בני אדם? על מה המחקר מתבונן?
- מחקר על טיפול מונחה ראיות –Evidence based practiceחוקר את הטיפולים המתאימים לכל הפרעה
- כדי לחקור יש צורך לקטלג – לסווג ולצמצם. יש מרחק בין זה לבין השדה: אנחנו עובדים עם בני אדם! ועם המשפחות שלהם. בני אדם הם לא ישות מצומצמת.
קיים פער בין השדה למחקר. המחקר הוא לרוב אקדמי, בשדה – יש הרבה יותר מורכבות.
אנשים לא תמיד מגיעים עם הפרעה "נקייה", לפעמים מגיעים עם חלק ממנה או חלקים של כמה הפרעות. קשה להבין מהאדם על ההפרעה עצמה, לעיתים.
המחקר אמנם יעיל וחשוב אך לא נטול שאלות וסוגיות פתוחות.