* William James (נפטר 1910): The Varieties of Religious Experience
ניסה לעמוד על ההיבטים הפסיכולוגיים של המרת דת. יש דגש גדול על הנצרות באמריקה.
* A.D. Nock, Conversion (Oxford, 1993)
איך האימפריה הרומית הפכה להיות נוצרית. הסיפור שונה מהאסלאם אך נוגע עדיין לאזור. ההבדל בין התאסלמות של בודדים [conversion] לעומת התאסלמות של קבוצות [adhesion] כדי להיכנס לדת מונותיאיסטית צריך שכנוע פנימי חזק מאוד. הצטרפות לדתות הפגאניות דורשת לטענתו התחברות פחותה.
"גישות תיאורתיות על האסלאם"
* נחמיה לבציון (1979):
– תפקיד של הנוודים כסוכני האסלום – פרדוקסים: אנשים לא אדוקים דתית במיוחד: ערבים בדווים, ברברים, תורכים ומונגולים, הם אלה שתרמו תרומה מכרעת לאסלום אזורים שונים.
– התאסלמות של בודדים [conversion] לעומת התאסלמות של קבוצות [adhesion]. עוזר להבין את התהליך ההדרגתי והשיטתי של ההתאסלמות.
– 3 מודלים:
* התרחבות המדינה, ההתאסלמות אחר כך
* התאסלמות מחוץ לגבולות של המדינה האסלאמית – מה שקורה במרכז אסיה, דרום מזרח אסיה, אפריקה השחורה. יציאתם של הסוחרים, הצופים והמלומדים והתאסלמות.
* [גורם לא מוסלמי נכנס לארצות האסלאם ומתאסלם] – המונגולים, להבדיל מן הצלבנים שנכנסו נוצרים ונשארו נוצרים. הכובש נכנס לארצות האסלאם ומקבל את האסלאם מהשפעה תרבותית או אחרת.
"גישות תיאורטיות" – 2
* רוני אלנבלום: הציע הסתכלות אחרת. לא הייתה קלות כה רבה בהמרת הדת.
– הגיאוגרפיה של המרת דת – מה שקורה באזור מסוים.
– "המרת דת" אינה רק עניין של שינוי של פרט או קבוצה.
– יש חשיבות להגירה (החוצה ופנימה) וקצב לידה.
אזור שהיה מובהק נוצרי הפך למוסלמי עם רוב מוסלמי מוצק (לדוג' נצרת, בית לחם וכד' בימינו).
בימי הביניים, לאור ההשתלטות הסופית של המוסלמים על המאחזים הנוצרים, האליטה הנוצרית עזבה, והאוכלוסייה המקומית החלשה, החקלאים נאלצה להישאר, ובסופו של דבר רובם התאסלמו.
עוד מושגים:
* סוכני אסלום – אנשים שבאים ומגבירים את תהליך האסלום – סוחרים, חיילים, צופים.
* התאסלמות – האקט הפסיבי מבפנים, אסלום – האקט האקטיבי.
* אסלום הנוף – כאשר אזור "נראה" יותר מוסלמי – יותר מסגדים, מדרסות, ח'ואנק וכד'.
ארץ ישראל וסביבתה כמקרה בוחן
- באופן כללי, השערוב היה עניין של 300-200 שנה מהכיבוש הערבי (640 בקירוב).
- זו לא רק תוצאה של התיישבות של שבטים ערבים, אם כי אין לבטל את הגורם הזה.
- מתוך הרפורמה של הח'ליף עבד אלמלכ (שנת 696): מטבעות בערבית וערבית כשפת המינהל.
- תרגום התנ"ך, גם אצל היהודים וגם הנוצרים (סעדיה גאון, נפטר בשנת 942) – זה נעשה מפני שלאנשים היה קשה בשפות אחרות, ולא כ"תרגיל אינטלקטואלי". כשחלק מהיהודים כבר לא קראו עברית או ארמית כמו שצריך, או חלק מהנוצרים כבר לא קראו יוונית כמו שצריך, הרי שלא היה מנוס מלתרגם לערבית.
- מצבות נוצריות בירושלים (מאה עשירית) – מצבות בערבית של נוצרים (על ידי צלב, וגם הניסוח הוא נוצרי ולא מוסלמי).
הנוצרים בארץ ושערובם
- עבודתה של מילכה לוי רובין
- שערוב בא לידי ביטוי בשלושה תחומים:
– אימוץ הערבית (עד המאה י"א, נמצאו 60 כת"י נוצרים ערביים באזור ארץ ישראל) – אלה נמצאו במנזרים וכד'.
– שמות ערביים – הנוצרים מתחילים לאמץ סגנון ערבי (בטרס, חנה וכד')
– אימוץ הלוח המוסלמי – כנראה ומשום והמוסלמים השתמשו באותו לוח, ובגלל ההשפעה על החקלאות, גם הנוצרים והכנסייה התחילה להשתמש בלוח שנה זה.
ומה עם התאסלמותם?
- מחקר חדש של רוני אלנבלום מצביע על המשכיות הקהילות הנוצריות. האזורים הכפריים הנוצרים מלפני בואו של האסלאם כנראה נשארו כך עד בואם של הצלבנים (המחקר מתבסס על שילוב של ממצאים ארכיאולוגיים וספרותיים)
- כמובן, במהלך התקופה הצלבנית, מצב זה לא השתנה
- מהתקופה העות'מאנית (מאה ה-16) עומדים לרשותנו מפקדי אוכלוסין, עם אחוז נוצרים דומה למצב בראשית המאה העשרים – נותן אינדיקציה להתייצבות המצב.
- המסקנה המתבקשת: גל ההתאסלמות הסופי ואולי המכריע הוא בתקופה פוסט-צלבנית: איובית וממלוכית
אלמקדסי כותב שיש יותר מדי נוצרים בירושלים, ויותר מדי כנסיות. כלומר, גם עיר חשובה כמו ירושלים, במאה ה-10, ישנה נוכחות נוצרית מובהקת.
בכל זאת, מי התאסלם?
- בעקבות רובין ואלנבלום:
* השומרונים באזור השומרון. מצבם הירוד מבחינה כלכלית וקהילתית הפך אותם למועמדים להמרת דת.
* תתכן גם התיישבות של קבוצות שבטיות של ערבים באזור זה.
בתקופה האיובית והממלוכית
- אוירה אסלאמית מלטנטית
- התעסקות בג'האד
- הכבדה מסוימת על הלא-מוסלמים
- "אסלום הנוף": קברי שייח' ובניינים אחרים
- הגירה של נוצרים החוצה – קיימת עדויות מעטות לכך שבעקבות הסילוק הסופי של הצלבנים, היגרו החוצה מסוריה ערבים דוברי ערבית (סוריאנים) – ככה"ן האליטות וההנהגה המקומית.
- התיישבות של מהגרים מוסלמים – למשל באזור עזה. מסיקים שהם מוסלמים מתוך ההנחה של קיום מוסדות מוסלמים באזור.
- עידוד צופים וסוכנים אחרים של אסלאם:
– המקרה של כפרי ירושלים (נמרוד לוז) – באזור בית צפאפא, מפקד ממלוכי בכיר נותן רכוש אדמות לשיח' צופי אחד. הצופים הטרידו מאוד את האוכלוסייה הנוצרית. חלק מהאוכלוסייה הנוצרית עזבה, וחלק התאסלמה. מקרה דומה בדרום מצרים מוכיח שלצופים היה גורם בעידוד השלטון.
התורכים והמונגולים
- אינם מקשה אחת – מוטיב ההתאסלמות חשוב
- חלק התאסלמו בערבה וחלק בארצות האסלאם – קשה לעמוד בדיוק על מידת התאסלמותם ואדיקותם.
- אופי דתם המסורתית תרם תרומה של ממש לקבלתם את האסלאם (Tengri)
- סוכני המרת דת: מלומדים, סוחרים, חיילים, העוצמה של התרבות האסלאמית, צופים?
- האופי של האסלאם של עמי הערבה