בעידן הצרכני הנוכחי תובענה ייצוגית נגזרת כתוצאה משימוש ברשתות חברתיות, אתרי אינטרנט ייעודיים ובעיקר מודעות צרכנית משופרת. במאמר הבא נפענח את דמותה של התביעה הייצוגית.
לעידן בו אנו חיים יש לא מעט השלכות ישירות על האופן בו נממש את זכויותינו הדמוקרטיות. מבחינה משפטית,הצרכנות הפכה בשנים האחרונות לנושא הדורש מחשבה עמוקה. ניתן לראות ביטוי ישיר לכך באופן בו בתי משפט מתייחסים אל תובענות ייצוגיות. לפני עידן האינטרנט קשה היה לקבץ יחד נפגעים רבים לצורך הגשת תביעה בשם הקבוצה כולה. ה
דרך היחידה לעשות זאת הייתה באמצעות גיוס חברים או בני משפחה, אשר גייסו בתורם אנשים אחרים. לעומת זאת, הרשתות החברתיות, אתרי אינטרנט, מאמרים ברשת והמודעות הצרכנית הפכו את התובענה הייצוגית לכלי משפטי פופולארי ושכיח.
שלושה גורמים, משמעות אחת: קל יותר לנהל כיום תביעה ייצוגית
יש לבחון כל מקרה של תביעה ייצוגית בנפרד. אך עם זאת, מעניין להתייחס אל כל אחד מהגורמים אשר יצרו את הסביבה הצרכנית כפי שהיא משתקפת מתוך שנת 2012:
א. הרשת החברתית -האופן בו מנהלים מאות ולעיתים גם אלפי אנשים קשרי חברות באמצעות פלטפורמה דיגיטלית מחדדת את החשיבות של התביעות הייצוגיות. אזרחים המעוניינים להתלונן לא צריכים יותר מאשר מספר דקות פנויות, חיבור לאינטרנט ולחיצה על כפתור. תלונות אלו יכולות לפתוח פתח לתלונות נוספות, אשר מתאגדות יחד ומגיעות בסופו של דבר למצב של הגשת תובענה ייצוגית.
ב. אתרי אינטרנט ייעודיים -כמעט בכל אתר תוכן בארץ ובעולם ישנה קטגוריה המוקדשת לענייני צרכנות. בעיתונים הגדולים נהוג היה לייחס ידיעות חדשותיות לעניינים מן הסוג הזה רק בעמודים הפנימיים או במוספי סוף השבוע, אך כיום הנגישות אל המידע היא הרבה יותר דינאמית.
ג. מודעות צרכנית -אי אפשר להתעלם מהעובדה שכיום האזרחים מודעים לזכויות שלהם. לא מדובר על פרט אלמנטארי, משום שלאורך שנים נערכו מאבקים משפטיים מסובכים על מנת להביא למצב הזה. כמעט כל אזרח יודע היטב מה הן החובות של החברה מולה הוא עומד, כיצד ניתן לבדוק את תום הלב של התאגידים מהם הוא מקבל שירות ומה הן דרכי הפעולה בהן הוא יכול לנקוט.
התהליכים הבירוקרטיים לא השתנו
המשמעות הישירה של תובענה ייצוגית בעידן צרכני 2012 לא השתנתה, לפחות במה שקשור אל התהליכים הבירוקרטיים. על מנת שבית המשפט יכיר בתביעה כייצוגית על התובעים לעמוד במספר תנאים. מטרתם של התנאים הללו היא למנוע תביעות מיותרות או להימנע מתביעות חסרות סיכוי. במסגרת התנאים על התובע להוכיח תום לב, להראות כי הוא פועל מתוך עילת תביעה אישית ולהציג סעדים הגיוניים. במילים אחרות, התובענה הייצוגית מוגשת לבית המשפט ככל תובענה אחרת אך היא חייבת לקבל את האישור הדרוש.
באילו נושאים נדרשים בתי המשפט לטפל?
היבט ייחודי נוסף לתביעות ייצוגיות בעידן הצרכני הנוכחי הוא מגוון הנושאים בהם נדרשים לטפל בתי המשפט. רוב התביעות הייצוגיות עד שנות ה-90 של המאה הקודמת נגעו באספקטים עסקיים ומסחריים בלבד. לעומת זאת, כיום הרבה מן התביעות הייצוגיות מוגשות נגד רשויות המדינה. לדוגמא, ניתן לתבוע על עניינים מסויימים שהם בסמכות של בית הדין לעבודה או להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים על השבת מיסים שנגבו לא כדין. המדינה מכירה גם היא בזכויות של האזרחים ולכן לא מקלה ראש במשמעותה של התביעה הייצוגית.
דמותה של התביעה הייצוגית בעתיד
סביר להניח כי גם בעתיד תמשיך התביעה הייצוגית להיות כלי משפטי חשוב. אמנם ייתכנו שינויים והגבלות על אופי הגשת התביעות הייצוגיות, אך העיקרון הבסיסי יישאר דומה. תביעה ייצוגית משחררת את האזרחים מהצורך בהגשת תביעות עצמאיות ולכן מקלה גם עליהם וגם על הרשות השופטת.