Schwartzעד שנות ה-90 משפחות שנשים היו משכילות יותר מבני זוגן היו מועדות יותר לגירושין, כלומר השכלה גבוהה של נשים הייתה מדד לנבא גירושין.
משנות ה-90 השכלה שווה בין בני זוג – משתנה המנבא יציבות משפחה.
ההסבר:
- גברים מאוימים ע"י השכלת נשים, השכלת נשים היא סוג של עול ולכן זה מקרין על המשפחתיות ומשפחות לא מחזיקות מעמד.
- מנקודת המבט של נשים, נשים משכילות יותר מכניסות יותר כסף. הן מרוויחות יותר, עצמאיות יותר כלכלית ויכולות לפרק זוגיות שלא נראית להן. ידוע כי פעמים רבות נשים נשארות בתוך זוגיות כי כלכלית הן לא יכולות לעמוד בפירוקה.
- בנוסף נשים משכילות עובדות יותר ומכאן הקשר בין בני הזוג נחלש.
- לעומת זאת השכלה שווה משקפת איזון כלכלי, יותר עולמות תוכן משותפים, הקשבה הדדית והבנה, קווי מחשבה דומים.
יש כאן ביטוי לשינוי ביחסי הכוח המגדריים.
נקודת המבחן העיקרית לנושא השוויון המגדרי במשפחות – ילדים.
"אבא עושה בושות" – מאיר שלו. אחד האמצעים החינוכיים היום הוא ספרות ילדים. הספר מספר על ילד שאביו הוא המגדל והוא "עושה בושות" כי הוא לא גבר כמו שמצופה מאבות, והאם הולכת לעבודה ולובשת את "המכנסיים" בבית. האבא מגיע לגן ומביא עוגה מאוד טעימה. יש כאן העברת מסר של שוויון. כן, גם גברים יכולים להישאר בבית. נשים יכולות להיות קרייריסטיות וגברים יכולים להישאר בבית עם הילדים.
יש כאן העברת מסר מאוד ברור לגבי "הגבר החדש", הגבר הפמיניסט והשוויוני. עם זאת בסיכומו של דבר יחסי הכוח נשמרים בספר כי הגבר שוב הכי מוצלח – מכין את העוגה הכי טעימה בגן לעומת האימהות האחרות.
החברה הישראלית כחברה משפחתית
ההגמוניה עדיין מגדירה את המשפחה המסורתית כמשפחה הראויה, יש בכך כוח רב.
המדדים לבחינת משפחתיות בישראל
- שיעורי נישואין
- שיעורי גירושין
- מספר ילדים
המשפחה היום כ"כ משתנה במאפיינים שלה, ומדדים אלה נשענים מאוד על התפיסה הישנה של מהי משפחה ראויה – משפחה הטרוסקסואלית עם ילדים. יש מאפיינים של משפחות אחרות שלא נכנסים כאן. יש כאן מדדים מסורתיים שלא מבטאים את השינויים שחלו במשפחה בתקופות האחרונות. עם זאת הם עדיין מבטאים את מאפייני המשפחה ואת מודל המשפחה הראויה, בטח בחברה הישראלית.
- אוריינטציות כלפי משפחה– יש אינדיקציות רבות שמשפחה מאושרת וקיום משפחה הם אחד הערכים המרכזיים בחברה הישראלית.
ההנחה היא שככל שיש יותר נישואין, יותר ילדים ופחות גירושין החברה נחשבת חברה יותר משפחתית.
מדד הנישואין והגירושין
חוזקו של מוסד המשפחה בחברה הישראלית שיעור הנישואין יחסית גבוה בהשוואה לחברות אחרות, ושיעור הגירושין הוא יחסית נמוך. בארה"ב למשל יותר מתחתנים אבל רבים מתגרשים. לכן בארץ משפחתיות גבוהה יותר. נראה כי ישראל נמצאת על קו תפר בין חברות יותר מתפתחות לבין חברות מפותחות. בנוסף ניתן לראות שבישראל יש כנראה מחויבות פנימית למוסד הנישואין מטעם הפרטים באוכלוסייה; כי לעומתם, באיראן מוסד המשפחה מאוד חזק אבל לאו דווקא מטעם הפרטים באוכלוסייה, אלא מטעם המדיניות שכופה עליהם לא להתגרש.
מדד נוסף – ממוצע ילדים לאישה
בחברה הישראלית שיעור הילודה הכי גבוה לעומת אירלנד, צרפת, הולנד, שוודיה, פורטוגל ואיטליה. בנוסף שיעור הפריון בישראל הכי גבוה מתוך מדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי).
לסיכום, החברה הישראלית מאוד משפחתית לעומת העולם המערבי שאנחנו שואפים להשתוות אליהם. איך נסביר זאת? מהם הגורמים שמסבירים את המשפחתיות של החברה הישראלית?
- דת. יש כמה סקטורים שבהם הדת חזקה וילדים נתפסים כ"ברכה". מספר ילדים הפך להיות אינדיקציה לדתיות, אתה יותר דתי אם יש לך יותר ילדים.
- לחברה היהודית יש מסורת מאוד כבדה של לאומיות כי זאת חברה שלא גרה בתוך קהילה לאומית, המשפחה שימרה את היהודית ואת המבנה הלאומי. יש חשיבות רבה למשפחה ביהדות מעבר לנושא הדתי. היהודים תמיד היו קבוצת מיעוט אתנית נרדפת שיש לשמר למרות הרדיפות.
- השואה הביאה לחיזוק הרצון לשרוד ולהמשיך את הדור. השואה הביאה לחרדת הישרדות של העם היהודי.
- המצב הביטחוני – חברה תחת מלחמה מאופיינת ביותר ילדים. רואים זאת בארה"ב – "דור הבום" בתקופת המלחמות. אצלנו, עד מלחמת לבנון אחרי כל מלחמה היה "פיק" של ילודה. הגברים חוזרים הביתה ומפחדים שזיכרונם יימחק.