פוזיטיביזם מול פרשנות:
הפוזיטיביזם טוען שכל הכרה אמיתי מבוססת על ניסיון שעובד דרך החושים, כלומר, ידע 'חושי' הוא ידע שנצבר כחוויות וכך נצבר ניסיון, הרי שכל ניסיון לגבש ידע רק ע"ב מטאפיזי (חשיבה) לא יכול להביא אותנו לאמת ולכן הפוזיטיביזם מדבר על העדיפות לרכישת ידע באמצעות מחקר אמפירי. רק מחקר אמפירי יכול לקרב אותנו להבנת האמיתות המוחלטות על המציאות.
לדוגמא – מחקר ההתאבדויות של דירקהיים.
ישנן 2 דרכים להכיר את העולם – דרך החשיבה או דרך ההתנסות החושית.
הגישות הפרשניות (כאן מוצגות הגישות הקיצוניות ביותר בגישה זו) טוענות שבני אדם הם יצורים פרשניים (לא רק החוקר, אלא גם מושאי מחקר) ולכן, הסוציולוגים לא יכולים לאסוף מידע אובייקטיבי מוחלט על מושאי המחקר, אלא פרשנויות על המציאות – הפרשנויות של מושאי המחקר והפרשנויות של החוקר. הממצאים לא יכולים להיות מנוסחים בשפה של "אמת", אין אמת מוחלטת או עובדות חברתיות. מה שניתן לדבר עליו הוא האופן שבני-אדם מבינים ומפרשים את המציאות הסובבת אותם. אנו מנסים להבין את הקשר שבו בני האדם מבינים את המציאות לבין האופן שבו הם פועלים.
מקס ובר לא מבקש למצוא עובדות חברתיות אלא פעולות חברתיות, האופן שבו פרשנות המציאות משפיעה על פעולת האדם.
לדוגמא – מחקר האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם של ובר (קשירה בין 2 מסגרות פרשנויות).
פוזיטיביזם פרשנות
| סקרנות וספקנות
|
סקרנות וספקנות |
| אמפיריות (חושים, אישוש ואבחנה) | קושי אפיסטמולוגי (תורת ההכרה, האופן שלנו ללמוד על המציאות) להגיע לאמת מוחלטת באמצעות חקירה אמפירית |
| אובייקטיביות: שחרור משיפוט ערכי | ובר: הבחירה בנושא המחקר ערכית, שיטת המחקר לא צריכה להיות ערכית (value free) ורק כך ניתן להפריד בין מדע ופוליטיקה.
פוסט מודרניות: לא ניתן למעשה להפריד בין ערכים וידע. המדען צריך לשאוף לרפלקסיביות והכרת דעותיו הקודמות. לעיתים אף נהוג לדווח עליהם. |
| כלליות וניבוי | ההתנהגות האנושית מורכבת מדי כדי לאפשר ניבוי. נוכחות החוקרים משפיעה על תוצאות המחקר (סקרי בחירות), המציאות החברתית דינאמית, מה שנכון הרגע וכאן לא בהכרח מחר ושם. |
~ ציר 3:
מבנה מול פעולה (או תהליך) –
התיאוריות המבניות נותנות משקל גדול למבנה ולמאפיינים של החברה. המבנה החברתי עוסק במה התכונות ששמות אנשים למעלה? מהם המוסדות החברתיים החשובים? איך הם בנויים ועל מי הם אחראיים? המבנה החברתי הוא יציב, לא משתנה בהתאם לאנשים המסוימים בחברה, ואנשים מתיישרים לפיו.
בתיאוריות מבניות מדגישים את המבנה ואיך התנועה של האנשים בו.
בתיאוריות הפעולה, בוחנים איך אנשים מייצרים ומעצבים את החברה.
~ ציר 4:
קונצנזוס מול קונפליקט –
האם המנוע של התהליכים החברתיים הוא הסכמה חברתית על ערכים ונורמות, או שמה שמניע את התהליכים החברתיים הם דווקא הקונפליקטים? ע"מ להבין חברה יש להבין על מה האנשים בחברה מסכימים.
הגישות הקונפליקטואליות מתייחסות לחברה כזירה של מאבקים בין קבוצות שיש להם אינטרסים מובחנים, לעיתים ערכים מובחנים והקונפליקטים ביניהם הם שמשפיעים ואף משנים את הסדר החברתי. הקונפליקטים הם אלה שמעצבים את החברה לאורך כל הזמן. כדי להבין את החברה עלינו להתמקד במחלוקות שיש בחברה.
היום נכיר היבט נוסף, פורמליסטי של התפיסה הפונקציונליסטית. פרדיגמה זו היא פרדיגמה של סדר – מחפשת סדר חברתי. היא מאמינה שסדר חברתי הוא הבסיס לקיומה של חברה. גישה שמשמרת סדר חברתי ולכן ממסדית (למרות שלעיתים הייתה ביקורתית). דירקהיים והגישה הפונקציונליסטית באופן כללי היא גישה קונצסנוסואלית (רואה בהסכמה החברתית על ערכים ונורמות כתנאי הכרחי לקיומה של חברה). – לעומת זאת, גישה קונפליקטואלית לא מניחה שחייב להיות קונצנזוס ע"מ להבטיח קיומה ויציבותה של חברה. הקונפליקט הוא מה שמניע את החברה. מתוך גישה קונפליקטואלית, מצב של קונצנזוס פירושו מצב שהקבוצה החזקה מצליחה לכפות את תפיסת העולם שלה, את נקודת המבט שלה על הקבוצות החלשות.
ייתכן מצב של קונפליקטים בגישה הקונצנזוסאלית: הקונפליקטים נתפסים כמצב של הפרה של שיווי משקל והחברה, כמו כל מכונה, שואפת לאיזון.
פרסונס (parsons) והפונקציונליזם המאוחר
הסוציולוגיה האמריקאית מתחילה להיות דומיננטית בשנות ה-40 וה-50. פרסונס היה סוציולוג בהרווארד. הפונקציונליזם היה הפרדיגמה השלטת באותה תקופה.
פרסונס יוצר שעטנז מהסוציולוגיה של דירקהיים ו-ובר אבל עדיין פונקציונליסטי. הוא מתאר את החברה כמערכת (אורגניזם) בעלת צרכים מובחנים. בעקבות קביעה זו עולה השאלה מה הוא צורך (פונקציה) שממלאת תופעה חברתית. פרסונס נותן לכך תשובה כי מוסדות החברה ממלאים פונקציות בשימור הסדר החברתי (שיווי משקל). הוא טוען כי לחברה 4 צרכים מרכזיים:
- הצורך האדפטיבי (Adaptive) – התאמה לסביבה הפיסית (מזון, שתייה, מחסה). המוסד החברתי שעונה לצרכים אלה הוא המוסד הכלכלי (לא רק הבנקים, השוק והבורסה, אלא גם ציד, לקט ומסחר מאורגן).
- הצורך בהשגת מטרות (Goal attainment) – כל חברה צריכה גוף שיקבע מהן מטרותיה ויוביל את החברה להשגת מטרות אלה. המוסד שעונה על הצורך הזה הוא המוסד הפוליטי (ממשלה, צ'יף, שאמאן).
- הצורך באינטגרציה (Integration) – מוסדות החינוך והמשפחה שמשלבים אותנו בחברה, עושים לנו סוציאליזציה, חיברות. באמצעות שהם מלמדים אותנו מהם הערכים והנורמות הבסיסיים ואיך מתנהגים בחברה.
- הצורך הלטנטי (Latent) – צורך באותן ערכים ונורמות משותפים. אסור שזה יהיה ברמה המדוברת, שלא יהיו על זה ויכוחים – דברים מובנים מאליהם. המוסדות הממלאים צורך זה הם המוסדות התרבותיים (ספרות, קולנוע, תקשורת המונים).
ר"ת – AGIL
החברה פועלת ע"מ לשמר את הערכים והנורמות המשותפים. חייבת להחזיר את שיווי המשקל. כל תופעה חברתית משרתת את הצורך בשימור שיווי המשקל והסדר החברתי. הסטייה, למשל, היא מוסד חברתי שהתפקיד שלו הוא לסמן את הגבולות של החברה (מבחינת נורמות וערכים).
סיכום פונקציונליזם
גישה פוזיטיביסטית – החברה קיימת מחוץ לפרטים המרכיבים אותה. חיפוש אחר עובדות חברתיות וכללים גנרטיביים.
דימוי החברה – מערכת / אורגניזם; דימוי האדם – מריונטה ; החברה נתפסת כמבוססת על קונסנזוס ; שאלות המחקר נוגעות בעיקר לסדר החברתי וליציבות.
בסוף שנות ה-60 בארה"ב, "המהפכה ההיפית" מערערת על הסדר החברתי הקיים. מתרחשים שינויים מהירים בחברה והסוציולוגים מתחילים לנטות לכיוון הגישות הביקורתיות יותר שיוכלו להסביר את השינויים והמהפכות. לאט-לאט, אובד על הפונקציונליזם הקלח. גישה זו מצדיקה היררכיות חברתיות ותולה בהם את היציבות החברתית. זו גישה שמשרתת את הסדר החברתי הקיים ולכן היא נזנחת באותה תקופה.
הביקורת על הפונקציונליזם:
טלאולוגיה – הסבר התופעות באמצעות תכליתן (באמצעות התוצאה ולא הסיבה).
טאוטולוגיה – הסבר מעגלי: אם זה מתקיים אזי יש בו צורך, אם יש בו צורך אזי הוא יתקיים. לדוגמא: יש סטייה, כלומר שיש בה צורך. עקרון זה מגביל את החשיבה מכיוון שהוא לא חושב מחוץ למערכת הקיימת.