לסיכום, היוקרה של המקצועות תלויה מאוד בידע שיש מאחוריהם, באקסקלוסיביות של הידע, ביכולת להמירו להון כלכלי. מרכיבים אלה מעמידים את המקצועות השונים במבחן. מבחינה זו מקצוע ההוראה לא עומד מול הפרופסיות, למרות שנראה בהמשך שיש ניסיון להעלות את מעמד המורה ע"י תהליך של פרופסיונליזציה, להפוך אותו להיות דומה יותר לפרופסיות הללו. עדיין, הוא מוגבל כי רוב המורים הם עובדי מדינה. יש דיפרנציאציה בתוכם אבל עדיין, יש תקרת זכוכית.
ידיעות אחרונות 2007 המקצועות שההורים מעדיפים שילדיהם יהיו: מהנדס בהייטק, רואה חשבון. מה לא רוצים שילדיהם יהיו? מורים (לא מתגמל) ופוליטיקה (שחיתות).
הכנסת, מרכז המחקר והמידע 2006 שעות ההוראה של מורים בישראל בהשוואה לחברות אחרות מתוך מדינות ה-OECD הוא הרבה יותר גדול. למורים יש תנאי הוראה קשים. מספר הילדים בכיתה הרבה יותר גדול מהממוצע, ושבועות הלימוד רבים יותר.תנאי הלימוד של המורים הוא מרכיב במעמד שלהם, ובישראל התנאי הזה מתקיים באופן מאוד בעייתי ולכן המעמד של המורים לא ממש גבוה.
בנוסף שכר המורה נמוך מאוד יחסית לעבודה שלהם – הם גם עובדים קשה וגם לא מתוגמלים מספיק. בתמונה הגדולה ולסיכום, המצב של המורים בארץ מאוד בעייתי.
דרכים וניסיונות לשיפור מעמד המורה
- מאבקי שכר (כוחו של האיגוד המקצועי) – קשה לעשות כי זה דורש תקציב. מפר הילדים הגבוה בחברה הישראלית יוצר מערכת חינוך מאוד עמוסה המכבידה על התקציב וזה משפיע באופן ישיר על מאבקי השכר ומגביל את יכולת המורים להיאבק.
- פרופסיונאליזציה של ההוראה, להפוך את המורים לבעלי מומחיות
- רפורמות חינוכיות כמו "אופק חדש", שיפור תנאי העבודה
- השמה: משיכת כוח אדם איכותי וקריטריונים גבוהים לקבלה לתפקיד
- הכשרה ייחודית ויוקרתית
- שכר דיפרנציאלי (מורה מקבל יותר כשהוא טוב יותר, בתי ספר ייחודיים)
- התארגנויות מורים בחברה אזרחית – תנועת המורים החדשה
ניתן לראות כי מערכת החינוך משקפת את החברה ויש לה טווח שינוי מאוד מצומצם.
שיעור 13 – 14.1
ירידה בסמכות המורה בבית-הספר
- ההיררכיה המקצועית בבית-הספר. המורה נמצא בתחתית ההיררכיה – מבחינה מקצועית היועץ נמצא מעליו, ומבחינה אדמיניסטרטיבית מנהל/ת ביה"ס עומדים מעליו. היום, הידע של המורה מבחינה מקצועית וחינוכית נחשב אבל פחות מאשר הידע מצד אחד של פרופסיות טיפוליות (יועצים) ומצד שני ההיררכיה הבירוקרטית המנהלית של המנהל.
- מחקר של ד"ר קרן פרידמן על תגובת האנשים בשדרות תחת מתקפות טילים מהרצועה– הפסיכולוגים והיועצים הם אלה שהשתלטו על המרחב הטיפולי/ההתמודדותי סביב נושא החרדות והטילים, והמורים נדחקו הצידה לחלוטין. ההתמודדות עם הנושא הוגדרה קודם כל כהתמודדות שמצריכה כוחות פרופסיונאליים טיפוליים, והמורים הפכו להיות קבלני עזר של העובדים הסוציאליים והיועצים. מבחינת המיקום של מה הקול של המורה בתוך התהליך החינוכי, יש כאן כבר כמה שנים תופעה (לא רק ישראלית, אלא מערבית) שהידע החינוכי נדחק אל מול הידע הטיפולי.
- פוגע מאוד במעמד המורים. אחד הביטויים לכך הוא שמורים מנסים להיכנס למסלול הייעוצי/טיפולי. מורות בגיל הביניים שהופכות את תחום הייעוץ לקריירה שנייה.
- אובדן סמכות המורה מתבטא באלימות כלפי מורים. בא לידי ביטוי ע"י תלמידים וע"י הורים. מתוך דו"ח של בנבנישתי ואחרים (2005) כ-15% מהמורים דיווחו על אירועי אלימות כלפיהם, 20% מהמורים חשים מאוימים בביה"ס. אחת המטאפורות לכך היא שעבודת ההוראה נחווית אצל ההורים כ"מלחמת הישרדות". במבט משווה, נכון ל-2007 עולה ששיעור האלימות כלפי מורים בביה"ס גבוהה עדיין בישראל (17.6 בסקאלה של 1-20 בישראל לעומת 8.4 ביפן, לדוגמא). בנוסף מתבטא גם ברובד של הטרדות מיניות כלפי המורים.הנחת המוצא כאן היא שקיים קשר ישיר בין ממד האלימות לבין משמעת נמוכה בבתיה"ס. רבדים אלה מהווים הן ביטוי והן סיבה לכרסום מעמד המורה.
- "חדר המורים" – ענת קינן – מצאה שני אלמנטים שמאפיינים את תרבות המורים כפי שבא לידי ביטוי בחדר המורים: 1) המאבק המתמיד, המתמשך, הסיזיפי כנגד משמעת כאשר זה הגורם המרכזי לשחיקה בקרב המורים 2) "קיטורים" כמאפיין תרבותי. חלק מהתרבות הישראלית בכלל, ובחדר המורים – מירמור על מערכת החינוך.
דרכים לשיפור מעמד המורה
חזרה והרחבה של מה שכבר נאמר בשיעור הקודם.
המערכת מכירה בשחיקה של מעמד המורה, ואנחנו עדים לפעולות שונות שמנסות להתמודד עם נושא זה.
- מאבקי שכר– המאבק הבולט ביותר. בתוך מגמת השחיקה של איגודי העובדים אנחנו יודעים שאיגודי עובדים של חוליות חזקות בחברה עדיין מחזיקים בכוח רב, כמו חברת חשמל/איגודי המורים. אם איגודים אלה שובתים החברה מושבתת. הם ניהלו במהלך השנים מאבקים שחלקם הצליחו וחלקם לא. המאבקים כוללים פוליטיקה פנימית חזקה וסבוכה בין האיגודים לבין עצמם.
- פרופסיונאליזציה של ההוראה– הפעלת קריטריונים ברורים לכניסה לעולם ההוראה. היום צריכים ידע ועמידה בתנאים כדי להיכנס לעולם ההוראה, מתוך ניסיון להפוך את מעמד ההוראה להתמחות. ניסיון לקרב את המורה לפסיכולוג, לרופא, לעורך הדין, כמו שמנסים בקרב האחיות. ניסיון להעלות את יוקרת המקצוע דרך המיקצוע.