בנוסף, היום יש משפחות שמוציאות את משק הבית מתוך המשפחה. לדוגמא, משפחות אקדמאים בארה"ב ואירופה כשבני הזוג מוצאים עבודות במקומות שונים ולכן משקי הבית מתפצלים ונפגשים בסופי שבוע. בנוסף, תופעה בהיקף עצום – מטפלות ומטפלים פיליפיניים, ועובדים זרים בכלל. הם מסייעים למבוגרים בישראל, לדוגמא, וחוזרים עם כסף רק אחת ל- אל משפחותיהם הגרעיניות.
מבנה המשפחה לפי הגישה הביקורתית (גישת הקונפליקט)
החוקרים מגישה זו ידגישו שתי סוגיות:
- מקום המשפחה בריבוד החברתי
- משפחה ו"הון תרבותי"
- המשפחה ותהליכי תיוג – העבודה שהילד משויך למשפחה אחת, איך מסמנים אותו? לא רק ההון התרבותי שהוא מביא אלא עם מה מקשרים אותו בלי קשר להון התרבותי. לדוגמא, אחת הטענות היום בשיח המזרחי-אשכנזי היא שילדים למשפחות מזרחיות תויגו בלי קשר למה קיבלו ממשפחותיהם.
- משפחה ורשתות חברתיות
- משפחה כסוכן שינוי/מוביליות – מה הכוח והיכולת של משפחה לקדם את ילדיה ולא לשעתק את המיקום החברתי שלהם, אלא שהם יהיו מוביליים כלפי מעלה, כלפי המעמדות הבינוניים-גבוהים.
- יחסי הכוח בתוך המשפחה עצמה
- משפחה ומגדר – יחסי הכוח המגדריים, בנים ובנות
- קבוצות גיל (הורים-ילדים, אחים)
דוגמאות לעבודות בתחום
Annette Lareau 2003הייתה תלמידה של בורדיה והושפעה ממנו. מה שהפעיל אותה לחקור: השיח החברתי בחברה האמריקנית שמסביר את ההבדל בין הישגים לימודיים של ילדים שחורים ולבנים בהתבסס על הסברים תרבותיים. משפחות שחורות משקיעות פחות בילדים, נושא ההשכלה הרבה פחות משמעותי ומרכזי אצלהם. השיח הדומיננטי שהיה במשפחה האמריקנית היה שיח גזעי שמבחין בין הישגים של שחורים ולבנים.
לארו ניסתה להראות שמה שמשפיע אינו גזע אלא מעמד. היא נכנסה לתוך מחקר אתנוגרפי (אתני) לארבעה סוגים של משפחות.
- משפחות מעמד גבוה שחורות
- משפחות מעמד גבוה לבנות
- משפחות מעמד נמוך שחורות
- משפחות מעמד נמוך לבנות
היא הגיעה למסקנה שמשפחות ממעמד גבוה בין אם שחורות או לבנות מפעילות סגנון הורות מאוד דומה לעומת משפחות ממעמד נמוך שחורות או לבנות.
טיפוסים של סגנון הורות חולקו ל-2 וכונו כך:
- מעמד נמוך: השלמה לחינוך טבעי accomplishment of natural growth
- מעמד בינוני-גבוה: טיפוח מכוון concerted cultivation
היא הראתה שבמעמד הבינוני יש הרבה מאוד השקעה בחינוך, בדפוסי ניצול הזמן, בשימוש בשפה, הקשרים עם מוסדות חינוך. לבסוף זוהי היכולת של הורים אלה לעמוד מול מוסדות החינוך ולהפעיל ולקדם את האינטרסים שלהם, הציפיות והרצונות שלהם וטובת הילד שלהם.
הטענה המרכזית היא שמה שקובע בעיקר הוא המעמד ולא הגזע. אם נכוון את השיח להקשר הישראלי – לא אתניות, אלא בעיקר מעמד.
רוטמן וסער – "גן הילדים הפרטי: אנטי צרכנות ומעמד בעידן הקפיטליסטי" החוקרות מראות איך במעמד הבינוני מתפתחת תרבות של אנטי-צרכנות. כלומר, דווקא במשפחות בינוניות-גבוהות לא נראה טלוויזיה כי זה לא טוב. עם זאת דווקא האנטי-צריכה היא סוג של צריכה ברמה מאוד גבוהה כי שולחים את הילדים לגני ילדים מאוד ייחודיים. לא פלסטיק, רק עץ, לא טלוויזיה, רק הפעלות… אבל הגנים מאוד יקרים ולא כל אחד יכול להיכנס אליהם. יש כאן פרדוקס, השקעה הורית אל מול צרכנות. האנטי-צרכנות וההשקעה ההורית מהווים סמן שמבחין מעמדית. הרצון האנטי-צרכני של ההורים מהווה אנטיתזה לעצמו. היום, רק אחוזונים גבוהים יכולים להרשות לעצמם לאמץ את האנטי-צרכנות כי גם זה מוצר שיחסית יקר. אלא אם כן… הולכים לקומונות וחברות פרימיטיביות יותר.
יש כאן וריאציה להשקעה הורית. כאן לעומת לארו ההורים מנסים להשקיע בהעשרה וברווחה האישית של הילדים ולא בהישגים שלהם (אצל לארו ההורים מאוד דוחפים להשקעה והצלחה).
עם זאת בשני המחקרים, גם אצל לארו וגם אצל רוטמן וסער, המשפחה משמשת כסוכנת של שעתוק חברתי, היא משמרת את הילד בתוך מקומו.
-מדברת על אדם הישראלי, סטודנט לדוקטורט שלה שביצע מחקר בילדים מחוננים "טעוני טיפוח" מהפריפריה שהגיעו לקורסי קיץ באוניברסיטה במהלך החופש הגדול ואח"כ כשסיימו צבא כולם חזרו ללמוד באוניברסיטה לעומת החברים שלהם מהפריפריה שהלכו למכללות. הוא מייצר כאן שלושה טיפוסים למשפחות: משפחות של רוסים, משפחות של מזרחים, משפחות של אשכנזים כאשר כולם מאותו מעמד. אדם מראה כאן שיש הבדל ברור בין שלושת סוגי המשפחות וכאן מתנגד ללארו ומסביר שלא רק המעמד משפיע – כי שלושת הסוגים מאותו מעמד, אלא שגם הגזע משפיע בהחלט, כלומר יש כאן משתנה אתני ברור אצל אדם בניגוד לטענה של לארו.