מדובר ב-3 "עדשות" שונות.
בפסיכולוגיה המוקד הוא על היחיד והעולם הפנימי שלו, ובפילוסופיה מתמקדים בשאלות גדולות, כלליות וחובקות עולם שקשורות בחינוך. לעומת זאת בסוציולוגיה של החינוך ההתמקדות היא על החברה: פילוח אוכלוסייה? יהודים-ערבים? איך מתלבשים? ניסיון למפות ולארגן את האוכלוסייה במרחב. לדוגמא שיעור הגברים שלומדים חינוך עולה עם הזמן, ספציפית באולם בו אנו לומדים.
יש שילובים בין התחומים, לדוגמא פסיכולוגיה חברתית – שיתוף בין פסיכולוגיה וסוציולוגיה. פעמים רבות הסוציולוגיה נדרשת להבין את הפסיכולוגיה, והפסיכולוגיה מבינה שלא ניתן להבין את טבע האדם בנפרד מהסביבה בו הוא פועל.
אמיל דורקהיים 1858-1917 מאבות הסוציולוגיה. המאה ה-19, התקופה בה הסוציולוגיה התחילה להתגבש כתחום דעת. דורקהיים התווכח עם הפדגוגים בתקופתו שמאוד הושפעו מהפסיכולוגיה והוא יצא נגד 3 טענות שהפדגוגים החזיקו:
- טבע האדם הוא אוניברסאלי ואחיד.
- יש מודל חינוך אחד רצוי.
- המוקד של התהליך החינוכי הוא בעיקר פסיכולוגי. קשור בהתפתחות האדם, הילד. התווכח באופן סמוי עם רוסו – ניפגש בו במבוא לפילוסופיה.
דורקהיים בא וטען שהחינוך הוא עניין חברתי קודם כל, המטרה שלו היא לעצב ישות חברתית שמשתנה מחברה לחברה מפני שכל חברה/תרבות מגדירה באופן שונה מהו האדם הראוי. יותר מזה, גם באותה חברה יש שונויות. הדרך לחנך גם משתנה מחברה לחברה: פרקטיקות חינוכיות משתנות. הוא בעצם מציע אלטרנטיבה או מתנגד/מתווכח עם המודלים האוניברסאליים שהפדגוגיה באותה תקופה הציעה ונשענה על מודלים פסיכולוגיים.
הסוציולוג ס. רייט מילס מדבר על כך שאנחנו מנסים לפתח "דמיון" סוציולוגי. הוא אומר שהסוציולוגיה מנסה להבין את החברה מעבר להסברים היומיומיים הרגילים המידיים. אנחנו כיצורים אנושיים, חברתיים, מסבירים כל הזמן לעצמנו את החברה. פעמים רבות ההסברים האלה אוטומטיים. אנחנו לא מודעים לכך שאנחנו מסבירים לעצמנו את העולם. מה שבסוציולוגיה מנסים לעשות זה לבטל את האוטומטיות הזו, לנסות ולהבין יותר את החברה ולתת הסברים שהם מעבר להסברים התרבותיים היומיומיים. הסוציולוג מנסה להרחיב את השקפת העולם שלו, את המבט שלו.
פיטר ברגר לא מדבר על דמיון סוציולוגי אלא "תודעה סוציולוגית". תודעה ששוברת את המובן מאליו החברתי, הוא בדומה למילס אומר שאנחנו כל הזמן נותנים הסברים לעולם סביבנו אבל דברים הם שקופים, מובנים מאליהם, ובתור סוציולוגים אנחנו "משהים" את המובנות מאליה ומנסים להבין את המובן מאליו.
מילס וברגר אומרים בעצם את אותו דבר: הניסיון לפרוץ את המובן מאליו ולצאת מגבולות הבנאלי.
התודעה הסוציולוגית עפ"י ברגר
- זיהוי בעיה חברתית – מתח, מצוקה חברתית או סוג של "חידה", כמו מעמדות בחברה. בעיה גם מתחילה מלכתחילה בכך שאנחנו מסתכלים ומגדירים אותה כבעיה (ניוטון בחר לשים לב לתפוח שנפל עליו).
הסוציולוגיה עוסקת ב-2 קצוות: באירועים חריגים מחד. אנטישמיות; אלימות; סכינאות; קונפליקטים. מאידך האתגר של הסוציולוגיה הוא לחקור את היומיום, את הבנאלי ולא את החריג. את המובן מאליו. ולהפוך את המובן מאליו לבעיה – לא לקבל את המובן מאליו כמובן מאליו. כל הסוציולוגים יסכימו על כך שאנו רוצים לשאול – גם על החריג, הקיצוני וגם על מה שנתפס בעינינו כיומיומי, מובן מאליו. כי שם בעצם טמונים עיקר התהליכים החברתיים.
לפיכך השלב הקשה ביותר בתהליך המחקרי ("לזהות את התפוח") הוא עצם זיהוי ושאילת השאלה. פעמים רבות כשמוצאים את השאלה הטובה כבר עשינו חצי דרך.
כל מי שיוצא משדה החינוך צריך לדעת לזהות בעיות. לא רק הבעיות המובהקות: אנורקסיה, לחץ. אלא להיכנס לכיתה היומיומית ולזהות בה את הבעיות. זה האתגר החינוכי.
- הסוציולוג רואה את הדברים מבחוץ – הוא מנסה לנתק את עצמו מהמציאות החברתית כדי לראות את הדברים בפרופורציות נכונות וב"עיניים נקיות". אם אנחנו רואים דברים באופן מעורב אנחנו לא מזהים את הבעיות באופן נקי. המבט הזה לא תמיד פשוט ואף לעיתים מקומם. זה מביא אותנו לאפשרות לראות את הדברים מעבר לרמה הגלויה.
- ראיית הדברים מעבר לרמה הגלויה/הפורמאלית – לדוגמא הדוקטורט של עדנה לגבי מלחמה והחיילים הישראליים. הסוציולוג יכול להסיק משמעויות נוספות מעבר להסברים המידיים. עוד דוגמא: למה נשים משתתפות פחות בלימודים טכנולוגיים? למה שחורים מצליחים פחות בלימודים? וכאן יש מקום למצוא הסברים ופרשנויות סמויות. מה האופי של צעצועים? מה המשמעות שעומדת מאחוריהם כשאנחנו נותנים אותם לילדים? ברט, חוקר תרבות צרפתי ידוע, כתב על כך בספרו "מיתולוגיות". הסוציולוג בא להפריך מיתוסים חברתיים. מוביל לנקודה הבאה.
- התייחסות ספקנית וביקורתית. החשיבה הסוציולוגית היא חשיבה "מעצבנת", "טורדנית", היא עושה חוסר נחת. מאוד דומה לפילוסופיה אבל העשייה היא יותר אמפירית (אפשר לבצע ניסוי).
- ראייה מתוך ההקשר התרבותי. אי אפשר לבחון שאלה תוך בידודה מההקשר שבו היא נשאלת. צריך לראות את הדברים מתוך ההקשר התרבותי שלהם וכך גם להבין אותם.