איך המדינה מתערבת במהלך החיים שלנו

דוגמאות להתערבות המדינה – איך המדינה מתערבת במהלך החיים שלנו באופן מאוד ממוקד וחודרני

  • המדינה מחוקקת מתי מותר להתחתן ולמי מותר להתחתן. גיל הוא נקודה מאוד מעניינת. כיום קיימת תופעה בעיקר באזור השטחים, שם יותר ויותר בנות בתיכון מתחתנות.
  • מבנה מערכת החינוך ומעבר לבגרות: בעבר המעבר בין כיתה ח' ל-ט' סימן את השינוי, את גיל ההתבגרות. היה שינוי אדמיניסטרטיבי לחלוטין ששינה את תפיסת הילדות, הנעורים והבגרות – הכנסת חטיבות הביניים, המעבר לבגרות קורה בין ו' ל-ז'. לא חשבו על ההיבט הסוציולוגי.
  • גיל כניסה לחינוך חובה – היום בגיל 3. מוציא את הילדים יותר מוקדם מהמשפחה כיום.
  • שירות צבאי חובה
  • פיקוח על גיל התעסוקה
  • גיל קבלת תעודת זהות

כל אלה דוגמאות למצבים בהן למדינה יש זיקה ישירה למצבו של היחיד דרך חקיקה. חקיקה עולה כאן כתחום מאוד מרכזי שמקבל ממדים גלובאליים. לדוגמא האמנה לזכויות הילד (אמנת האו"ם, 1989) –מחייבת באופן גלובאלי את כל החברות ה"מתוקנות" להיענות לה. היא מגדירה את זכות הילדים לחינוך כזכות בסיסית ולא חשוב בכלל מה הסטאטוס האזרחי של הילד. בא לידי ביטוי בישראל בקרב ילדים של עובדים זרים/פליטים. ברגע שהם הגיעו לישראל המדינה חייבת לתת להם חינוך.

 

מחקר של דפנה הקר 2010 – מראה שיש פער בין החקיקה והפרקטיקה בשדה בהקשרי ילדים בתוך הסדרי גירושין.

עדנה מביאה דוגמא לבחורה אמריקנית שתבעה את הוריה בבית משפט מאחר והם סירבו לתמוך בה כלכלית כשהלכה לקולג'. גם בארץ יש מקרים של ילדים שתבעו גירושין מהוריהם. פונים למדינה בתביעה לשחרר אותם מהוריהם – "אמנציפציה עצמית". באותו אופן יש הורים שמגיעים לבית משפט ומבקשים שבית המשפט תעזור להם להוציא את הילדים מחסותם.דוגמא חותכת של המדינה כמתערבת במשפחה והבנייה של מהלך החיים (גרימה לילדים לצאת מהבית – המדינה דורשת מהילד להתחיל את חייו העצמאיים).

מעבר לבגרות – נעורים ובגרות צעירה

נדבר על נעורים, בגרות צעירה, צעירות.

הילדות התחילה להתפתח לשלב מהמאה ה-15. שלב ההתבגרות התחיל להיבנות/להתעצב חברתית-תרבותית בסוף המאה ה-18 בארה"ב דווקא.

למה דווקא בארה"ב? באותה תקופה – תיעוש, יש בארה"ב מפגש מאוד משמעותי בנושא של צעירים – מפגש בין חברה שנמצאת בתנופה אדירה של תיעוש והגירה. בחברת הגירה תמיד לצעירים יש יותר כוח. זאת חברה שעברה בעקבות התיעוש תהליך עיור מאוד אינטנסיבי. התחילו להתפתח הערים הגדולות. המעבר לעיר גורר עוני ומביא להתלכדות צעירים, חבורות שבגלל העוני מתגלגלות יותר לפשיעה. נוצרות כנופיות.

במקביל יש מגמה של התרחבות ההשכלה, נדרשת יותר השכלה כדי להיכנס לשוק התעסוקה. כאן יש כוח לצעירים.

במקביל, בחברה האמריקנית בתור חברת הגירה יש אלמנטים מהפכניים ולכן שוב הכוח אצל הצעירים.

צעירים התחילו אז להיפלט ממסגרות מסורתיות. מבוגרים התחילו לפתח שיח על גבי העיתונות לגבי נושא אובדן הסמכות של המבוגרים. שיח זה רלוונטי כמובן היום ומעניין לראות שהוא התחיל כבר לפני כמה מאות.

  • בד בבד, התפתחה הפסיכולוגיה – תחום ידע שהתפתח אינטנסיבית אז כאשר אחד מהמקומות התרבותיים שבהם השיח התפתח היה ארה"ב ובמקביל גם באירופה.
  • התחילה להתפתח סוג של ספרות להורים במסגרתה מייעצים להם כיצד להתנהל עם הצעירים.

גיל ההתבגרות לפי הפסיכולוגיה

בגרות = משבר

ב-1881 התפתח ספר של פסיכולוג בשם סטיוארט הול – "האימון המוסרי והדתי של הילדים". הספר שלו היווה ציון דרך מאוד משמעותי בהבניית מוסד ההתבגרות.שם הוא דיבר על איך לחנך ילדים. הוא תיאר צעירים כחסרי יציבות רגשיים, בעלי אימפולסים אלימים ושיקול בלתי הגיוני, חסרי התלהבות, העצמי הקודם שלהם נהרס ונוצר מהם אדם חדש שנולד, "הכל מתמוסס, גמיש, נוח לקלוט השפעות חיצוניות". ניתן לראות כאן את משבר הזהות שאריקסון מתאר בתיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סוציאלית שלו.

ב-1904 הול מוציא ספר שכותרתו "גיל ההתבגרות: הפסיכולוגיה והקשר שלה לפיסיולוגיה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, מין, פשע, דת וחינוך". בספרו הקודם הול כתב בכותרת "ילדים" על אף שהתכוון בכלל לצעירים, וכאן הוא כבר כותב "גיל ההתבגרות", כלומר בשלב זה נעשית ההבחנה בין ילדות להתבגרות. נעשה שימוש במושג "גיל ההתבגרות" במקום ילדות.

הול מעמיד במרכז ספרו השני את הפסיכולוגיה – היא תחום הידע שמעצב ונותן משמעות לשלבי החיים ובעיקר להתבגרות. מכאן נובעת תפיסה מובילה היום שפסיכולוגיה נמצאת בבסיס החינוך, כלי מאוד חשוב כדי לחנך. בנוסף הול מתמקד כאן בפיסיולוגיה – מתייחס להורמונים.

יש כאן הנחות מאוד חזקות שמתייחסות לגיל ההתבגרות כמשבר, כפוטנציאל לפיצוץ.

כיום יש הנחה כללית לגבי גיל ההתבגרות, הן מבחינת הפסיכולוגיה והן מבחינת החינוך, שגיל ההתבגרות מועד לפורענות, יש בו הרבה ניסוי ותעייה, בדיקה עצמית. במידה רבה אותן הנחות מבססות גם את המודל של החינוך הבלתי-פורמאלי.הרבה סוציולוגים בעיקר מבניים נשענים על ההנחות הפסיכולוגיות הללו, באשר למהו גיל ההתבגרות (התבגרות = משבר).

עוד כתבות מעניינות:

התפתחות ההפרעה הנרקיסיסטית

הפרעת אישיות נרקיסיסטיתנחשבת להפרעת האישיות של המאה ה-20 והולכת איתנו גם למאה ה-21. ביטוי שהתחיל פרויד. אהב להשתמש במיתולוגיה היוונית – אדיפוס, אלקטרה. ההגדרה שלו

הפרעות אישיות

קריטריון C– הימנעות מאמץ עקבי להימנע מגירויים הקשורים באירוע (לא ללכת לסרטים שקשורים, לדוג') קריטריון D– שינויים במחשבה ובמצב הרוח לפחות שניים מבין השינויים השליליים

מה צריך לקרות בתהליך ההתמודדות?

מה צריך לקרות בתהליך ההתמודדות? לשקם תחושת רציפות קוגניטיבית, רגשית וכו'. ממד הזמן מתי ניתן להבין שמדובר בבעיה שמצריכה טיפול פסיכולוגי? האם יש דרך, באמצעות

Major depressive disorder

    הופעה חוזרת של אפיזודות שהולכות ומתארכות. דיכאון כבד(משך אפיזודה: 6-9 חודשים). פעמים רבות מופיע יחד עם חרדה (קו-מורבידיות גבוהה, כלומר, סיכוי גבוה להצלבה).

תופעות נוספות פחות שכיחות שנכללות ב-OCD

טיפול לפי המודל הפסיכואנליטי (פסיכודינאמי) פחות נפוץ להפרעה זו. מתעסק יותר בלמה, למה אנחנו מגיעים למחשבות כאלה ודווקא מסוג כזה של תוכן. מחשבות טורדניות משקפות

מהי הפרעה טורדנית כפייתית –OCD?

  מחשבות טורדניות, אובססיות – רעיונות, דימויים או מחשבות שמשתלטות על התודעה ולא ניתן לשלוט עליהן (מראה לנו קטע מהסרט "As good as it gets").