הפרעות אישיות

קריטריון C– הימנעות

  • מאמץ עקבי להימנע מגירויים הקשורים באירוע (לא ללכת לסרטים שקשורים, לדוג')

קריטריון D– שינויים במחשבה ובמצב הרוח

לפחות שניים מבין השינויים השליליים במחשבה או במצב הרוח, למשל:

  • חוסר יכולת להיזכר באירוע (אמנזיה דיסוציאטיבית)
  • אמונות וציפיות שליליות לגבי עצמי ולגבי העולם ("העולם אכזר, שום דבר טוב לא יקרה לי, כל הגברים מסוכנים")
  • האשמה עקבית של עצמי או של אחרים
  • תחושות של כעס, בושה שפוגעות בתפקוד. פחד, אימה, אשמה.
  • אובדן עניין ניכר בפעולות שהנפגע אהב לעשות לפני האירוע
  • הרגשת ניתוק או ניכור מאחרים
  • מוגבלות בטווח הרגשי – חוסר יכולת להרגיש רגשות חיוביים באופן עקבי

קריטריון E– שינויים בעוררות ובתגובתיות

לפחות שניים מבין השינויים הבאים בעוררות שהתחילו או החמירו לאחר האירוע:

  • עצבנות/התנהגות אגרסיבית
  • הרס עצמי או התנהגות לא זהירה
  • עוררות יתר – תחושת סכנה מתמדת, דריכות מוגזמת
  • בעיות בריכוז
  • הפרעות בשינה

קריטריון G– מצוקה ופגיעה תפקודית

התסמינים גורמים מצוקה או קשיים בתפקוד (לדוגמא, תפקוד חברתי, תפקוד תעסוקתי).

=

חשוב לא להשתמש במושג PTSD באופן זול – מדובר בהפרעה מובהקת כשלעצמה, לא הגדרה לכל "מצוקה". מדובר בהפרעת טראומה מהותית.

גורמי סיכון להתפתחות PTSD

רות נותנת דוגמא על שתי בנות שהתמודדו מאוד שונה עם הפיגוע בסבארו. "One boom, two stories". אחת הגיבה מאוד קשה באותו רגע ונכנסה לתחושות קטסטרופליות – מסתבר שיש לה סכרת בעברה. השנייה הראתה חוסן אבל כעבור חצי שנה הראתה delayed response ופיתחה PTSD כשהייתה בטיול בהודו.

  • טראומה קודמת
  • הסתגלות (פסיכולוגית) קודמת
  • היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות
  • רמת הסכנה לחיים שהטראומה גורמת אליה (כפי שאנחנו תופסים)
  • תמיכה חברתית לאחר הטראומה
  • התגובה הרגשית בסמוך לטראומה
  • דיסוציאציה במהלך האירוע הטראומטי – מסתבר שזה אחד הגורמים הבולטים. ככל שאדם יותר דיסוציאטיבי (מתנתק ומרחיק את עצמו מהאירוע כשהוא קורה) כך הסיכויים שלו לפתח PTSD גדלים.

לקח זמן רב להבין מה זה בדיוק PTSD ולהכניס אותו ל-DSM-5. מאוחר יותר הבינו שגם ילדים יכולים לסבול מ-PTSD.

PTSD אצל ילדים מגיל 3 עד 5

תגובות שכיחות:

  • רגרסיה: הרטבה במיטה
  • פחד מהחושך, ממפלצות או מחיות
  • היצמדות למבוגר מוכר. פחד להישאר לבד; פחד מזרים.
  • סיוטים
  • "פספוס" צרכים – בריחת שתן, עצירת שתן, עצירות
  • אובדן/עלייה בתיאבון
  • בכי או צעקות בשביל לקבל עזרה
  • בלבול
  • התנהגויות שבוחנות את האחרים; חשדנות.
  • משחק טראומטי – משחק שחוזר על עצמו ומונוטוני, משחק ללא פיתרון, קשור לאירוע הטראומטי.

תגובות אפשריות למתבגרים לטראומה עלולות להיות קיצוניות, דיכוטומיות, השהייה מועטה, בעיות איפוק, התעלמות מסכנה, התגרות בסכנה ונטילת סיכון, חוסר משמעות ודיכאון, פנייה לסמים ואלכוהול להפגת חרדה, מיניות לא מרוסנת (יותר אצל בנות – מחפשות חום והתקשרות), התנהגות אנטי חברתית ועבירות על החוק, אשמה, בדידות ובידוד.

נמצא שדווקא מתבגרים ש"רצים" מהר לזירת התרחשות הטראומה ומגלים תגובות של חיפוש אקשן, חוסר פחד – הם הכי PTSD. לעומתם אלה ששומרים על שיגרה הם הכי פחות עם PTSD.

טראומה בין-אישית בילדות מפתיע לראות שכ-2/3 מהמבוגרים בארה"ב מדווחים על טראומה כזו. מאות מחקרים בעשורים האחרונים מראים שטראומה בין-אישית בילדות יכולה להשפיע על התפתחות ויסות רגשי, קשב, קוגניציה, תפיסה (כמו תפיסה עצמית שלילית), יחסים בין-אישיים ואמון.

טראומה מורכבת שונה מ-PTSD. במרכזה עומדת דיסוציאציה. ילדים צעירים פגיעים לכך במיוחד – כל אירוע ישיר או עדות לאירוע מאיים יכול להביא להתפתחות טראומה מורכבת. המנבא המשמעותי ביותר של עוצמת הסימפטומים אצל ילדים היה אירוע טראומטי כלשהוא שמאיים על המטפל העיקרי של הילד, כמו האם או האב. זה יכול להשפיע יותר מאשר אם הילד בעצמו נפצע.

טיפול ב-PTSD

סוג ראשון של טיפול –PE– חשיפה ממושכת (Prolonged Exposure). העבודה מתמקדת ביצירת משאבים – האדם צריך ללמוד להרגיע את עצמו (לדוגמא תרגילי נשימה) ולאחר מכן חשיפה הדרגתית ומתמשכת לאירוע הטראומטי תוך שמירה על חלון אופטימאלי של עוררות. כשנחשפים הרבה פעמים לאירוע באופן הדרגתי נוצרת הביטואציה – הנפגע מסתגל לאירוע ומתחיל "לארגן" אותו קוגניטיבית, רגשית. עובד על סימפטומים של הימנעות שמפריעים לטיפול.

הרבה CBT שהוכיח את עצמו כיעיל בטראומה.

משפט מסכם כדי לטפל בטראומה צריכים לדבר עליה. אי-אפשר לטפל בה מבלי להתעסק בה ולגעת בה באופן ישיר.

 

הפרעות אישיות

כשמדברים על הפרעות אישיות מדברים על הפרעות שמקשות על האדם להסתדר, לתפקד.

הפרעת אישיות מתארת סגנון התנהגות, דפוסי פעולה והתמודדות, אופני יצירת קשר ומערך רגשי לקויים. כל אלה פוגעים בתפקוד בכל תחומי החיים.

בשונה מהפרעות נפשיות – לא מדובר ב"סימפטומים" אלא באפיונים אישיותיים נוקשים, בלתי-גמישים שהתפתחו במהלך חייו של האדם.

הפרעות אישיות מאופיינות ע"י:

  • קשיי התנהגות והתאמה לסביבה עיוותים בתפיסת העצמי והאחר, קשיים שונים בהבעה וויסות של רגשות, פגיעה בשמירה על תפקוד יציב, קשיים הקשורים לשליטה בדחפים. הוצאת דברים מפרופורציה באופן כרוני. יותר מידי וויסות רגשי או פחות מידי, צמצום של רגש.
  • תבנית התנהגותית נוקשה ומתבטאת במספר רב של מצבים ושאינה מוסברת ע"י הפרעה אחרת. אי אפשר לומר למטופל "תהיה קצת פחות נוקשה, בוא תתגמש קצת". התכונות מקובעות.
  • התבנית ההתנהגותית מעוררת מצוקה אצל האדם או סבל בקרב האנשים הקרובים לו.
  • התהוות התבנית בולטת בעיקר בגיל ההתבגרות. עם זאת לא נותנים אבחנה להפרעת אישיות לפני גיל 18.

עוד כתבות מעניינות:

התפתחות ההפרעה הנרקיסיסטית

הפרעת אישיות נרקיסיסטיתנחשבת להפרעת האישיות של המאה ה-20 והולכת איתנו גם למאה ה-21. ביטוי שהתחיל פרויד. אהב להשתמש במיתולוגיה היוונית – אדיפוס, אלקטרה. ההגדרה שלו

הפרעות אישיות

קריטריון C– הימנעות מאמץ עקבי להימנע מגירויים הקשורים באירוע (לא ללכת לסרטים שקשורים, לדוג') קריטריון D– שינויים במחשבה ובמצב הרוח לפחות שניים מבין השינויים השליליים

מה צריך לקרות בתהליך ההתמודדות?

מה צריך לקרות בתהליך ההתמודדות? לשקם תחושת רציפות קוגניטיבית, רגשית וכו'. ממד הזמן מתי ניתן להבין שמדובר בבעיה שמצריכה טיפול פסיכולוגי? האם יש דרך, באמצעות

Major depressive disorder

    הופעה חוזרת של אפיזודות שהולכות ומתארכות. דיכאון כבד(משך אפיזודה: 6-9 חודשים). פעמים רבות מופיע יחד עם חרדה (קו-מורבידיות גבוהה, כלומר, סיכוי גבוה להצלבה).

תופעות נוספות פחות שכיחות שנכללות ב-OCD

טיפול לפי המודל הפסיכואנליטי (פסיכודינאמי) פחות נפוץ להפרעה זו. מתעסק יותר בלמה, למה אנחנו מגיעים למחשבות כאלה ודווקא מסוג כזה של תוכן. מחשבות טורדניות משקפות

מהי הפרעה טורדנית כפייתית –OCD?

  מחשבות טורדניות, אובססיות – רעיונות, דימויים או מחשבות שמשתלטות על התודעה ולא ניתן לשלוט עליהן (מראה לנו קטע מהסרט "As good as it gets").