סוציולוגיה

דמיון סוציולוגי –   מטרת הסוציולוגיה לחשוף את הקשר בין היחיד, הביוגרפיה האישית לתנאים החברתיים שבהם הוא פועל, בין ביוגרפיה להיסטוריה. הקשר הזה משפיע רבות על האדם. מילס מציג שאלות לגבי מבנה חברתי, הקשר היסטורי, מאפייני החברה הספציפית והבדלה מקבוצות אחרות – כבסיס המייצג את גורלו, רצונותיו, שאיפותיו, תחושותיו ואפשרויותיו של היחיד. דמיון סוציולוגי בודק את הקשר בין היסטוריה והקשרים חברתיים רחבים לבין הזדמנויות שנקרות בפני אדם מסוים.

הסוציולוגיה הופכת את האישי לפוליטי – ההבנה שהחוויות האישיות הן תוצר של אמצעים חברתיים.

מילס ראה את הסוציולוגיה לאו דווקא כמדע אלא כ'לימודי החברה' או מחשבות חברתיות, וזאת מפני שהסוציולוגיה, בראייתו, אמורה להיות דרך מחשבה, השקפת עולם ולחקור גם את המושג 'מדע' ואת מקומות בחיינו. לטענת מילס, אם נגדיר את הסוציולוגיה כמדע, אנחנו בעצם נהיה סובייקטיביים לגבי המדע. מילס קרא לסוציולוגיה 'לימודי החברה' ע"מ לחקור את מושג המדע באופן אובייקטיבי.

דמיון סוציולוגי הוא הניסיון המתמיד לחשוף את הקשר בין היחיד (ביוגרפיה, מחשבות) לחברה. נוצרים יחסי גומלין – היחיד מייצר את החברה והחברה מייצרת את היחיד.

התפיסות הרווחות בעולם המודרני הן כלכלית או פסיכולוגית (מתחילות מהיחיד), לעומת זאת, ניתן לראות (עפ"י התרגיל בשיעור הראשון) שדווקא לחברה יש השפעה גדולה מאוד על הביוגרפיה שלנו.

במחקר, מילס טוען שיש לשאול מה המבנה של החברה? למה היא מחולקת? מהי ההיררכיה? מהם המאפיינים שעל-פיהם מדורגת החברה (כסף, תרבות). מילס טוען שיש להבין את מבנה ההזדמנויות ואת ההקשר ההיסטורי. מילס טוען שיש לבדוק מאפיינים של חברות בצורה השוואתית, מכיוון שהסוציולוגיה עוסקת בשונות, בהבדל. הסוציולוגיה תמיד תחקור חברות מתוך השוואה לחברות אחרות (מזרחים מול אשכנזים, ערבים מול יהודים, הישראלים של ימינו מול הישראלים של לפני 50 שנה). ניתן לעשות השוואה בין חברות בנות זמננו וכן לחברות בעבר. לצד הדמיון הסוציולוגי קיים גם דמיון פוליטי, דמוגרפי, היסטורי.

ההתפתחות ההיסטורית של הסוציולוגיה

(אנו מפעילים את הדמיון הסוציולוגי על התפתחות הסוציולוגיה עצמה.)

הסוציולוגיה נוצרת בין 3 מהפכות: המדעית, התעשייתית והצרפתית. כל אחת מהמהפכות תרמה משהו אחר להיווצרות הדיסציפלינה.

כאשר אנו קוראים למשהו 'מהפכה', אני מתכוונים לשינוי באופן בו אנו מבינים את המציאות.

~ המהפכה המדעית מתחוללת במאות ה-16 וה-17. המהפכה היא התקדמות מדעית מרשימה שהחלה עם פרסום התיאוריה הקופרניקאית והסתימה עם פרסום עבודותיהם של ניוטון ולייבניץ. טרם המהפכה, רוב הידע היה דתי, תיאולוגי. המהפכה מביאה לשינוי עמוק מאוד באופן שבו אנו מנסים להבין את העולם – ניסיון להבין את העולם באופן מדעי. העיקרון הראשון של מהפכה זו הוא הטלת ספק, כלומר,הטלת ספק בהנחות יסוד מקובלות אודות העולם, והרצון לבדוק את זה ולמצוא הוכחות לכך שהדבר אמיתי. בהמשך לכך, החל חיפוש מתודה לגילוי חוקי הטבע ולקשרים בין תופעות (למשל, קשר בין רתיחה של מים לאש). הייתה פנייה למחקר אמפירי, איסוף נתונים שניתן לחוש אותם. הדרישה במהפכה המדעית הייתה להוכיח נתונים באמצעות החושים ולא המחשבה. התפתחות ממסד מדעי ואידיאולוגיה של עצמאות מדעית שחותרת לגילוי האמת ואינה כפופה לממשל או לכנסייה.

~ המהפכה התעשייתית מתחילה במצב שבו לא היו לאנשים כלים להשוות עצמם לאנשים אחרים. המגורים בכפר היו קבועים ופעמים רבות אנשים לא יצאו מגבולות הכפר שבו חיו במשך כל ימי חייהם. האנשים לא הרגישו צורך להסביר תופעות לעצמם, מכיוון שחייהם סבבו סביב הדת (מגיפות הוגדרו 'מכת האל', למשל). המהפכה הובילה לשינוי מוחלט בדפוס היחסים החברתיים, באופן הייצור, באורח החיים כולו – עיור ותיעוש. הצמיתים שוחררו לחיים עצמאיים. נוצרו בתי ספר, בתי משפט, כללים חברתיים שונים לגמרי שעל הצמיתים לשעבר להסתגל אליהם. נוצרו עבודות שונות – לכל אחד נהיה תחום התמחות. דפוסי המשפחה השתנו (ממשפחה מורחבת, שבטית, למשפחה גרעינית). נוצרה חרדה חברתית גדולה.

~ המהפכה הצרפתית נוצר שינוי פוליטי מרחיק לכת, ארגון מחדש של השלטון. החלה שאיפה להנדסה חברתית שתנחה את קובעי המדיניות בשיפורים שהם צריכים לקדם, וכן, שתאפשר לשלוט בצורה טובה יותר (אוגוסט קומט, מראשוני הסוציולוגים).

השאלה הראשונה היא מה הקשר בין היחיד לסדר החברתי?

באיזו מידה היחיד משקף את הסדר החברתי? איך אנו מתאימים עצמנו לסדר החברתי? איך הוא נכנס לתוכנו? הפרדיגמות השונות בסוציולוגיה נותנות תשובות שונות לשאלה.

אנו נסתכל על הפרדיגמה הפונקציונליסטית כפרדיגמה של סדר – מניחה שהסדר החברתי הוא מעין עובדה ביולוגית ופיסיקלית. יש לו קיום בפני עצמו והמצטרפים לחברה מצטרפים אליו מבלי לשנות אותו.

סדר חברתי בעל קיום עצמי הוא תוצר של אנשים.