זרמים פסיכואנליטיים שונים

 

  • זרם יחסי אובייקט (וויניקוט)הפנמה של דפוס היחסים המוקדם עם ההורים. האופן בו הילד/ה הפנימו את חווית ההורות המוקדמת שלהם, מה הם חוו בתוך הקשר (שיקוף מדויק של הקשר המציאותי או לא בהכרח…). ההנחה כאן היא שמה שצרבנו בתוך היחסים עם ההורים ימשיך אותנו ליחסים עם שאר העולם. יש כאן קושי בראייה מורכבת של בני אדם, קושי לאחד חלקים טובים ורעים של עצמי ואחרים.
  • תיאורית ההתקשרות של בולבי סגנון התקשרות בטוח, נמנע וחרד כפי שנקבע בילדות.
  • פסיכולוגיית העצמי (קוהוט) –נרקיסיזם. פגיעות בערך עצמי, אנשים שהערך העצמי שלהם קורס מאוד מהר עם כל כישלון קטן. נורא בקלות חווים כישלונות, עסוקים בערך שלהם. כל כישלון הוא טוטאלי, הצלחה היא מאוד חריפה. מתחיל בכך שהילד רואה בהוריו המשך שלו, Self-objects.

המודל הקוגניטיבי-התנהגותי

  • ממפתחיו – סקינר (הניסוי עם החולדה).
  • התחיל כטיפול התנהגותי, ללא עניין קוגניטיבי. התנהגות היא למידה, כל למידה מחוזקת ע"י גירויים שיש בסביבה. צריכים לראות איך ההתנהגות נלמדה, מה החיזוקים שמשמרים אותה. הכלב של פבלוב… הניסוי של ווטסון עם הילד והארנבת.
  • כאן ההסתכלות יותר פשוטה, בלי לא מודע וכו'. נטו התנהגות ותצפית.
  • עם השנים ראו שהמודל פשוט מידי ולא מקיף, אי אפשר להסביר בעיות מורכבות.
  • היום המודל הנפוץ משלב ניתוח התנהגותי וגם קוגניציה, כלומר דפוסי חשיבה. עבודה גם על מחשבות ורגשות וגם על התנהגות מעשית. מודל זה הפוך מהמודל הפסיכואנליטי, טוען שיש לנו מחשבות בסיסיות על העולם, סכמות, והן מושפעות ע"י הסביבה שגדלנו בה. בטיפול זה אנחנו לא עסוקים בעבר אלא באיתור הסכמות שמנהלות אותנו בהווה וטיפול בהן עם פנים לעתיד. העניין כאן הוא להבין ולמפות את הסכמות ולתת להן מענה מדויק. לדוגמא, אדם עם פחד מסכמה ממסיבה או עמידה מול קהל…
  • פוביות – אין כאן הרבה סכמות מאחורי. היום מטפלים באמצעות טיפול חשיפה –Exposure therapy.
  • תרומה מודל מרכזי בהבנה ובטיפול של הפרעות שונות, מבוסס מחקר ואמפירי בשונה מהמודל הפסיכואנליטי. יש מטרות ותוצאות ברורות, לא מופשט. מוחשי. הוכח כיעיל במגוון הפרעות. הולך ומתפתח (יש היום "גל שלישי" שמכניסים בו עוד ועוד עבודה ועיבוד רגשיים, "מיינדפולנס" – תודעה צלולה בעוד שבעבר רגשות לא נכנסו לתוך הטיפול הקוגניטיבי).
  • עדיין קשה ליישם את המודל על מצוקות כלליות ולא ממוקדות – "אני מחפש את עצמי", "מי אני", קשיי זהות והפרעות אישיות, מצבים מעורפלים יותר.

מרכיבים קוגניטיביים

  • המודל של בק BECK: התנהגות היא תוצר של מחשבות ושל עיבוד אינפורמציה
  • מחשבות מעוררות רגשות – שמעוררות התנהגות.
  • דפוס בסיסי –סכמות על עצמנו ועל העולם (לא מודעות). הן רחבות ולכן ניתן ליישם אותן לתחומים שונים.
  • האינטראקציה בין סכמה לבין סביבה מעוררת מחשבות אוטומטיות, שהן ספציפיות למצב נתון. נגזרות מתוך הסכמה. המחשבה האוטומטית מייצרת רגשות ומחשבות מודעות, שאיתן המטופל נאלץ להתמודד והן כנראה מה שהביאו אותו לטיפול.
  • גם כאן עולה הסבר שקשור בילדות: סכמות צמחו בשלב זה
  • כאן לא מעניינת התעסקות יתרה בעבר, אלא יותר איתור בהווה של הסכמות שמפעילות את המטופל וכיצד ניתן לפרק אותן.
  • הפסיכופתולוגיה (הבעיה הנפשית) מתפתחת תחת השפעת סכמות לא מסתגלות. טעויות בעיבוד אינפורמציה (כתוצאה מלמידה לא נכונה). לדוגמא, אדם הולך למסיבה ובמקום להגיב בסכמה חיובית של מסיבה (כיף, צחוקים, בירות, פורקן) הוא מגיב במתח, "אני אעשה מעצמי צחוק שם", כלומר המצב מאופיין בסכמות מסוכנות פסיכולוגיות.
  • לכל הפרעה יש דפוס אופייני של סכמות לא מסתגלות וטעויות חשיבה. לדוגמא, חרדת קהל: "אני לא טוב מספיק, הם יצחקו עליי, אני אעשה לעצמי פאדיחות, אני אשכח מה אני רוצה להגיד, הם יסתכלו עליי ויחשבו שאני טיפש".

מודל הדיכאון של בק מחשבות שליליות על עצמי, אחרים והעתיד. טוען כי ישנה הטיה של זכירת אירועים שליליים על פני חיוביים.

אלברט בנדורהתיאוריה קוגניטיבית חברתית. שם במרכזה את המושגSelf-efficacyאו היכולת להתמודד עם מצבים קשים ולפתור בעיות. לפי מחקרים תחושת יעילות עצמית קשורה לבריאות נפשית.

המודל ההומאניסטי – אקזיסטנציאלי

יש כאן הנחה אחת בסיסית ומרכזית מאוד חשובה: לכולנו יש פוטנציאל מולד להגשמה עצמית. לאו דווקא קריירה, כסף והצלחה. יכולה להיות משפחה, הורות, אימהות.

תפיסה מאוד חיובית של בני אדם.

הנטייה הטבעית היא לחיים יותר טובים וחיוביים. אין כאן הנחות שרוע הוא מולד (בשונה מבגישה הפסיכואנליטית, שם הרוע כן נחשב מולד… פרויד… גישה קודרת יותר).

  • הגשמה עצמית מתאפשרת בסביבה תומכת, המקבלת את האדם על התכונות החזקות והחלשות שלו.
  • מדובר כאן על "האדם האותנטי", שאמתי לעצמו ומתקדם לפי מה שחשוב לו.
  • האקזיסטנציאליזם תופס את האדם כבעל חופש בחירה בחייו – מימוש עצמי, קבלת אחריות על החיים, חיפוש משמעות. בשונה מבגישה הפסיכואנליטית יש לנו כאן יותר שליטה על החיים ועל עצמנו ובעיקר אפשרות לשנות ולצאת מתסביכים. אנשים שבוחרים בוויתור ולא מחפשים משמעות ומימוש חווים את עצמם כחלשים ותפקודם יהיה לקוי.
  • דמות בולטת – ארווין יאלום ("כשניטשה בכה").
  • רוג'רס מחלוצי הגישה ההומאניסטית. טבע את המושג "טיפול ממוקד בקליינט". לא רצה להסתכל על המטופלים כפציינטים (חולים) אלא קליינטים. רוג'רס מדבר על סביבה מאפשרת. ככל שהסביבה יותר מאפשרת, פחות ביקורתית, לילד יהיה יותר חופש להתפתח להיות מי שהוא. ככל שהסביבה לוחצת, דוחקת ומבצעת אינהיביציה על הילד הוא יתפתח באופן שמנוגד להוויה העצמית שלו. דיבר על Unconditional positive self-regard.

הגישה ההומאניסטית מאוד אופטימית ו"אנושית", לא מצוטטת היום מספיק.

רוג'רס היה הראשון שעסק בחקר הפסיכותרפיה ובכך קידם נושא זה. בזכותו יש היום Emotion focus therapy, טיפול ממוקד רגש.

עוד כתבות מעניינות:

קידוח כלונסאות באדמה חולית

  בשנים האחרונות ניתן לראות לא מעט מבנים המשמשים הן לצרכי מורים והן לצרכי תעשייה אשר נבנים באמצעות כלונס. מדובר על יסוד בניין ייחודי שתפקידו

הסרת שיער בלייזר לילדים

  כשאתם בוחנים את המוצרים הזמינים של ברשתות הפארם להסרת שיער, אתם מוצאים אפשרויות בלתי מוגבלות, מה שהופך את הבחירה במוצרים המתאימים למורכבת, במיוחד אם