3 קבוצות של הפרעות אישיות לפי DSM-5

 

ה-DSM מחולק לצירי אבחון. הפרעת אישיות לפי ה-DSM-5 נכנסה תחת "ציר 2", כאשר "ציר 1" ב-DSM עוסק בהפרעות יותר נקודתיות וברות-חלוף. "ציר 3" – בעיות רפואיות. "ציר 4" – גורמי לחץ סביבתיים, נסיבות חיים מעוררות מצוקה, משבר, טרום PTSD (אבל לא מעובד לדוגמא). "ציר 5" – בעיות ברמת התפקוד,Dysfunctional problems.

יש לנו 10 הפרעות אישיות ב-DSM-5 והן מחולקות ל-3 קבוצות.

יש אפיון לקטגוריות (מה זה CLUSTER A וכן הלאה).

CLUSTER A אשכול האנשים המוזרים

אנשים שהם מעט מוזרים, חשדניים ומרוחקים. מתקשים ליצור קשרים קרובים. אנשים מאוד מכונסים, מתבוננים.

  • הפרעת אישיות סכיזואידיתלפי התיאוריה הפסיכואנליטית מדובר באישיות שמפחדת מקשר ברמה מאוד עמוקה. האדם סכיזואיד באופן עמוק; קשר קרוב מטריד אותו, מרחק בין-אישי קרוב זה קרוב מידי. אנשים שצריכים המון ספייס בין-אישי. פחד מאינטימיות, פחד מהליכה לאיבוד – אובדן האינדיבידואל. האחר שהוא קצת שונה ממני מאיים עליי במובן הזה שהאישיות שלי עלולה לטבוע בו.דינאמיקה של שמירת מרחק. לא אנשים שלא רוצים קשר בכלל, יכול להיות קשר זוגי, אך עם מעט מאוד קשרים, צריכים להרגיש בטוחים. אין כמעט הבעת רגשות בכלל. הביטוי העיקרי הוא שכלתני – שם הם מרגישים נוח, בשליטה. לא כמו חשיבה פרנואידית לפיה "ההוא רוצה לגנוב אותי". אין כאן חשדנות במניע של האחר, אלא תחושה שאם נמצאים קרוב מידי משהו בנו מטשטש. אנשים עם חיי פנטזיה עשירים מאוד. מאוד אינטלקטואלים והדמיון יכול להיות מאוד מפותח, פרוע. יכול להיות יוצר או כותב – נוח לו לשבת סגור בחדר ולחיות את העולם הפנימי שלו עם היצירתיות שלו. אנשים שכמעט לא רואים אצלם תוקפנות אלא אם מישהו חודר להם למרחב.
  • הפרעת אישיות פרנואידיתכאן הייחוס הוא כל הזמן לאנשים אחרים שמנסים לפגוע בנו. אדם זה יוצר יותר קשרים מאשר הסכיזואיד שחש אימה והצפה רגשית. הפרנואיד עוסק בכך שלאנשים יש מניעים זדוניים – לנקום בי, לחפש אותי, לגנוב לי… הוא הזמין אותי לקפה – בטח הוא רוצה לשמוע משהו ולגנוב ממני רעיונות… יכול לקרות גם בקשר בטוח ואז נכנס לכל היחסים והתחומים. כך מאוד קשה להיות בהרבה קשרים קרובים לא כי הקשר מביא אותי להצפה רגשית אלא כי מאוד מהר אני מגיע לפיצוצים.חשדנות מוגברת ושיטתית באחרים ובמניעים הנסתרים שלהם. הייחוס הוא שהאחר מנסה לפגוע בי ברמה זו או אחרת – בכוונותיו, ברצונותיו, העובדות מקבלות את הפרשנות הפרנואידית.
  • הפרעת אישיות סכיזו-אפקטיביתהפרעה שמזכירה במעט סכיזופרניה. האדם מנותק ובעל בעיה בוויסות רגשי, אך הוא לא סובל מבעיה פסיכוטית ומהלוצינציות (הזיות). כמו אצל סכיזופרנים אנחנו רואים חוסר סנכרון בין המצב לרגשות – אדם יכול לחוות רגש עצוב מאוד ולצחוק. הניתוק בין הרגש למחשבות קיים אך לא ברמה הסכיזופרנית – זה לא חייב להתבטא בכל רגע. לכן זו הפרעה שאינה לגמרי מוגדרת.

CLUSTER B– בעיות זהות וערך עצמי

אנשים בעלי מזג סוער, תנודות במצב רוח, מוחצנים מאוד, יוצרים קשרים לא יציבים, סובלים מפגיעות בערך העצמי שבאות לידי ביטוי בדרך ביטויים ובמחשבותיהם. הקטגוריה הקודמת לעומת זאת פחות עוסקת בכך.

  • הפרעת אישיות גבולית ההפרעה הכי סוערת ברמה הבין-אישית. המושג "גבולית" הגיע מהתיאוריה הפסיכו-דינאמית. בעיה בהתפתחות זהות –האדם לא באמת התגבש בפנים לגבי מי הוא. עובר בין מקצועות, נודד. ערכים מתחלפים יחסית בקלות לגבי בני/בנות הזוג. אין עמוד שדרה מגובש בפנים. אנשים שנשמעים כאילו הם לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, מאוד מבולבלים. החיים ברמה האישית והמקצועית קצת מקוטעים.מנגנוני הגנה – האדם יטה לשחור-לבן, יתקשה לווסת רגשות, יתפרץ הרבה. קושי בהרגעה עצמית. הכל מעורר. כיוון שבפנים מאוד קשה ומבולבל להם, כשמשהו לא צפוי קורה נכנסים להצפה – לא יודעים להסתדר, אין "מצפן" שלוקח אותם. יש רגעים שנקראים "גלישה פסיכוטית".בתוך סערה מאוד גדולה משהו פתאום מתפרק ומתארגן מחדש. איפה הסערות שלהם קורות? לרוב בתחום הבין-אישי. אנשים שמאוד מאוד זקוקים לקשרים קרובים עד כדי תלותיים וחונקים. חיפוש קשר מאוד מאסיבי עד כדי היצמדות לאנשים הקרובים. "כניסה מתחת לווריד". כל נטישה או רמז הכי קטן של נטישה מפרק אותם. לרוב הנטישה אכן מתממשת כי קשה להיות איתם. משהו תמיד נמצא "על הקצה" ופתאום גולש. אחד האפיונים של מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית –חתכים. החיתוך הרבה פעמים משמש כסוג של ווסת רגשי. נפוץ יותר אצל נשים. החיתוך נעשה כדי "להרגיע", המטופל חותך בקווים ישרים ולרוב אם מדובר רק בניסיון להרגיע – החתכים יהיו שטחיים. לרוב בזרועות או בירכיים. יכולים לשבת חצי שעה בריכוז גבוה ולעשות את זה. כמו כלי למיקוד של מחשבות. "ככה אני מרגיש את עצמי, מרגיש חי".
  • קבוצה עם ריבוי ניסיונות אובדניים, לרוב בעיקר נטישה. "אני לא שווה". עם זאת בשונה מאדם עם דיכאון ונטיות אובדניות כרוניות, אצל הפרעת אישיות גבולית זה יכול להיות עניין רגעי ובבוקר שלמחרת כבר מתחרטים.
  • הולך גם עם הפרעות אכילה – בולימיה, התקפי אכילה לא מרוסנים, אוכל כדרך לוויסות.

עוד כתבות מעניינות:

התפתחות ההפרעה הנרקיסיסטית

הפרעת אישיות נרקיסיסטיתנחשבת להפרעת האישיות של המאה ה-20 והולכת איתנו גם למאה ה-21. ביטוי שהתחיל פרויד. אהב להשתמש במיתולוגיה היוונית – אדיפוס, אלקטרה. ההגדרה שלו

הפרעות אישיות

קריטריון C– הימנעות מאמץ עקבי להימנע מגירויים הקשורים באירוע (לא ללכת לסרטים שקשורים, לדוג') קריטריון D– שינויים במחשבה ובמצב הרוח לפחות שניים מבין השינויים השליליים

מה צריך לקרות בתהליך ההתמודדות?

מה צריך לקרות בתהליך ההתמודדות? לשקם תחושת רציפות קוגניטיבית, רגשית וכו'. ממד הזמן מתי ניתן להבין שמדובר בבעיה שמצריכה טיפול פסיכולוגי? האם יש דרך, באמצעות

Major depressive disorder

    הופעה חוזרת של אפיזודות שהולכות ומתארכות. דיכאון כבד(משך אפיזודה: 6-9 חודשים). פעמים רבות מופיע יחד עם חרדה (קו-מורבידיות גבוהה, כלומר, סיכוי גבוה להצלבה).

תופעות נוספות פחות שכיחות שנכללות ב-OCD

טיפול לפי המודל הפסיכואנליטי (פסיכודינאמי) פחות נפוץ להפרעה זו. מתעסק יותר בלמה, למה אנחנו מגיעים למחשבות כאלה ודווקא מסוג כזה של תוכן. מחשבות טורדניות משקפות

מהי הפרעה טורדנית כפייתית –OCD?

  מחשבות טורדניות, אובססיות – רעיונות, דימויים או מחשבות שמשתלטות על התודעה ולא ניתן לשלוט עליהן (מראה לנו קטע מהסרט "As good as it gets").