כדאי לדעת

אנחנו רואים שאם ניקח את המדד של שיעורי בערות מבחינה מגדרית, מערכת החינוך מתגלה בגדולתה, יש באופן מאוד מרשים צמצום של פערים מגדריים.   הישגים

רפורמות – שיפור תנאי העבודה – "אופק חדש", בהובלת פרופ' יולי תמיר. יש היום כמה דוחות מחקר על המשמעות וההשלכות של אופק חדש. יש קול

לסיכום, היוקרה של המקצועות תלויה מאוד בידע שיש מאחוריהם, באקסקלוסיביות של הידע, ביכולת להמירו להון כלכלי. מרכיבים אלה מעמידים את המקצועות השונים במבחן. מבחינה זו

  דילמות תפקידיות בהוראה דילמה – מצב שבו יש שתי אופציות, אין פיתרון חד-משמעי. המורה, בגלל המצב המאוד בעייתי שלו, בעיקר בגלל לחצים של תלמידים,

באוניברסיטה אין יחסים סימטריים בין המרצה לסטודנטים, לא לחלוטין לפחות – כי המרצה יודע יותר, אך לסטודנטים בהחלט יש יותר מקום להשמיע דעה, הם גדולים

מה שקורה היום בחברה הישראלית היא שהמאבק הוא לא כ"כ בין קבוצות שוליות לתכנית הלימודים הפורמאלית, אלא דווקא בין הקבוצות הדומיננטיות יותר והמדינה לגבי תכנית

  שחקנים מרכזיים: ארגונים בינלאומיים, או"ם! ו-NGO (ארגונים לא ממשלתיים). בנוסף גם מומחים– כולל אנשי ידע שהביאו את הידע שלהם ממקום אחר כמו כאלה שעשו

אנחנו מציגים כאן תמונה יחסית סדורה, המציאות יותר מורכבת. יש סקציה שלמה בביה"ס לחינוך שנקראת מנהל בחינוך שעוסקת בכל התחומים הללו. תהליכים מרכזיים שמשפיעים על

סיגל גולדין בדקה את תופעת האנורקסיה. בדקה באופן משווה קבוצות טיפול בין ישראל לארה"ב. בארה"ב, המסר המרכזי שניתן לנערות הצעירות היה שהאנורקסיה פוגעת בבריאות וביופי

גם אם החברה הישראלית מאוד משפחתית לעומת חברות אחרות, בשנים האחרונות המשפחתיות בישראל, לפי מדדים אלו, נחלשת. גיל נישואין חציוני 1990 לעומת 2010 נראה בבירור