כדאי לדעת

מלווה בספר שנקרא Abnormal Psychology. תחום בפסיכולוגיה שעוסק במחלות נפש, הפרעות, סטיות ומצבים שמפריעים לאדם בתפקודו השוטף. מוציאים מאיזון. נדבר על סוגים רבים של הפרעות

אנחנו רואים שאם ניקח את המדד של שיעורי בערות מבחינה מגדרית, מערכת החינוך מתגלה בגדולתה, יש באופן מאוד מרשים צמצום של פערים מגדריים.   הישגים

  אי-השוויון מועלה לקדמת הבמה לפי הפרדיגמה הביקורתית (קונפליקט). זה עיקר עיסוקה – להראות כיצד מערכת החינוך היא אחת הסוכנויות החזקות של ההגמוניה בשעתוק אי-השוויון

רפורמות – שיפור תנאי העבודה – "אופק חדש", בהובלת פרופ' יולי תמיר. יש היום כמה דוחות מחקר על המשמעות וההשלכות של אופק חדש. יש קול

לסיכום, היוקרה של המקצועות תלויה מאוד בידע שיש מאחוריהם, באקסקלוסיביות של הידע, ביכולת להמירו להון כלכלי. מרכיבים אלה מעמידים את המקצועות השונים במבחן. מבחינה זו

  דילמות תפקידיות בהוראה דילמה – מצב שבו יש שתי אופציות, אין פיתרון חד-משמעי. המורה, בגלל המצב המאוד בעייתי שלו, בעיקר בגלל לחצים של תלמידים,

באוניברסיטה אין יחסים סימטריים בין המרצה לסטודנטים, לא לחלוטין לפחות – כי המרצה יודע יותר, אך לסטודנטים בהחלט יש יותר מקום להשמיע דעה, הם גדולים

כוח ההמרה של הידע – ההיררכיה של הידע קשורה מאוד בכמה ניתן להמיר את הידע ל"חיים האמיתיים" – שוק העבודה, האוניברסיטה, אפילו הצבא. יש הבדל

מה שקורה היום בחברה הישראלית היא שהמאבק הוא לא כ"כ בין קבוצות שוליות לתכנית הלימודים הפורמאלית, אלא דווקא בין הקבוצות הדומיננטיות יותר והמדינה לגבי תכנית

  שחקנים מרכזיים: ארגונים בינלאומיים, או"ם! ו-NGO (ארגונים לא ממשלתיים). בנוסף גם מומחים– כולל אנשי ידע שהביאו את הידע שלהם ממקום אחר כמו כאלה שעשו