כדאי לדעת

חוקר נוסף שעוסק בתחום הוא פוסטמן. הוא מקשר את השינוי בסימון הילדים כילדים במהפכת הדפוס. המצאת הדפוס והתפתחות התרבות הכתובה, מבחינת פוסטמן היא ההסבר המרכזי

החברה, בעקבות שינויים טכנולוגיים, מסמנת שלב חיים חדש – שלב העוברות. שלב שלפני 30 שנה לא היה קיים. תמיד היו עוברים, אבל החברה לא סימנה

ההנחה היא שאנשים פועלים בתוך חברתיות ובתוך מערכות של משמעות. כשאדם נפגש עם תלמידים האינטראקציה שלו נבנית מתוך משמעות של יחסים באוניברסיטה. אם אותו אדם

באינטראקציה של חינוך יש תמיד יחסי כוח. יש מי שיודע יותר ומעביר לאלה שיודעים פחות. אם נצור יחסי כוח נוקשים מידי נאבד את התלמידים ואם

  ישנם צירי כוח שונים שפועלים עלינו וממיינים אותנו לקבוצות חברתיות שונות. מגדר (חנה הרצוג) מעמד (בורדייה) גיל (בארת) גזע ואתניות (אוריינטאליזם ופוסט-קולוניאליזם) רעיון חברתי

מטאפורה מובילה: החברה כבעלת קבוצות שונות שיש ביניהן קונפליקטים. מאבק, מלחמה. הגישה המבנית-תפקודית מדגישה את שיתוף הפעולה בין המבנים השונים בחברה על תפקידיהם ומחדדת את

המודל הבלתי-פורמאלי נבנה בעיקר על מסגרות תנועות הנוער. אנחנו יכולים לשחק עם המודל הזה ולנסות לבדוק את המציאות החינוכית במיני הקשרים. תמר רפפורט השוותה בין

    התמחות תפקידית חלוקת עבודה לפי תפקידים. כמו בארץ, יש משרד לארנונה, משרד למים וכן הלאה. לכל משרד יש תפקיד ברור בתוך הארגון הכללי.

פרדיגמה: הדימוי הבסיסי של החוקר/ת לגבי מהי החברה. מהו האדם. מה טיבה של המציאות החברתית. הנחות מוצא שלא חוקרים אותן – אלה הנחות. מתוך הנחות

  הכניסה למרחב חברתי תרבותי חדש עושה אותי להרבה יותר מודע סוציולוגית. חוויות קשות בצבא, גירושין, אובדן, אבל. אירועים משבריים שוברים את המובן מאליו. תרמילאות.