כדאי לדעת

תודעה כוזבת

מנהיים משלב בין ניתוח מבני לניתוח של יחסי כוח. הוא מנסה לראות מתי יש לצעירים הזדמנות לזהות את עצמם כיחידה דורית בעלת אינטרסים משותפים שיכולה

גיל ההתבגרות לפי הסוציולוגיה

    בגרות = שלב מעבר לבגרות לעומת התפיסה הפסיכולוגית לגיל ההתבגרות, הסוציולוגיה מגדירה ועוסקת הרבה יותר במושגים של מעבר לתפקידים בוגרים. מבחינת הסוציולוגים גיל

איך המדינה מתערבת במהלך החיים שלנו

דוגמאות להתערבות המדינה – איך המדינה מתערבת במהלך החיים שלנו באופן מאוד ממוקד וחודרני המדינה מחוקקת מתי מותר להתחתן ולמי מותר להתחתן. גיל הוא נקודה

אובדן הילדות

חוקר נוסף שעוסק בתחום הוא פוסטמן. הוא מקשר את השינוי בסימון הילדים כילדים במהפכת הדפוס. המצאת הדפוס והתפתחות התרבות הכתובה, מבחינת פוסטמן היא ההסבר המרכזי

מהלך החיים כתוצר של חברה ותרבות

ההנחה היא שאנשים פועלים בתוך חברתיות ובתוך מערכות של משמעות. כשאדם נפגש עם תלמידים האינטראקציה שלו נבנית מתוך משמעות של יחסים באוניברסיטה. אם אותו אדם

סיירת מטכ"ל

באינטראקציה של חינוך יש תמיד יחסי כוח. יש מי שיודע יותר ומעביר לאלה שיודעים פחות. אם נצור יחסי כוח נוקשים מידי נאבד את התלמידים ואם

המודל הבלתי-פורמאלי

המודל הבלתי-פורמאלי נבנה בעיקר על מסגרות תנועות הנוער. אנחנו יכולים לשחק עם המודל הזה ולנסות לבדוק את המציאות החינוכית במיני הקשרים. תמר רפפורט השוותה בין