כדאי לדעת

מנהיים משלב בין ניתוח מבני לניתוח של יחסי כוח. הוא מנסה לראות מתי יש לצעירים הזדמנות לזהות את עצמם כיחידה דורית בעלת אינטרסים משותפים שיכולה

    בגרות = שלב מעבר לבגרות לעומת התפיסה הפסיכולוגית לגיל ההתבגרות, הסוציולוגיה מגדירה ועוסקת הרבה יותר במושגים של מעבר לתפקידים בוגרים. מבחינת הסוציולוגים גיל

דוגמאות להתערבות המדינה – איך המדינה מתערבת במהלך החיים שלנו באופן מאוד ממוקד וחודרני המדינה מחוקקת מתי מותר להתחתן ולמי מותר להתחתן. גיל הוא נקודה

חוקר נוסף שעוסק בתחום הוא פוסטמן. הוא מקשר את השינוי בסימון הילדים כילדים במהפכת הדפוס. המצאת הדפוס והתפתחות התרבות הכתובה, מבחינת פוסטמן היא ההסבר המרכזי

החברה, בעקבות שינויים טכנולוגיים, מסמנת שלב חיים חדש – שלב העוברות. שלב שלפני 30 שנה לא היה קיים. תמיד היו עוברים, אבל החברה לא סימנה

ההנחה היא שאנשים פועלים בתוך חברתיות ובתוך מערכות של משמעות. כשאדם נפגש עם תלמידים האינטראקציה שלו נבנית מתוך משמעות של יחסים באוניברסיטה. אם אותו אדם

באינטראקציה של חינוך יש תמיד יחסי כוח. יש מי שיודע יותר ומעביר לאלה שיודעים פחות. אם נצור יחסי כוח נוקשים מידי נאבד את התלמידים ואם

  ישנם צירי כוח שונים שפועלים עלינו וממיינים אותנו לקבוצות חברתיות שונות. מגדר (חנה הרצוג) מעמד (בורדייה) גיל (בארת) גזע ואתניות (אוריינטאליזם ופוסט-קולוניאליזם) רעיון חברתי

המודל הבלתי-פורמאלי נבנה בעיקר על מסגרות תנועות הנוער. אנחנו יכולים לשחק עם המודל הזה ולנסות לבדוק את המציאות החינוכית במיני הקשרים. תמר רפפורט השוותה בין

    התמחות תפקידית חלוקת עבודה לפי תפקידים. כמו בארץ, יש משרד לארנונה, משרד למים וכן הלאה. לכל משרד יש תפקיד ברור בתוך הארגון הכללי.