כדאי לדעת

אנחנו מציגים כאן תמונה יחסית סדורה, המציאות יותר מורכבת. יש סקציה שלמה בביה"ס לחינוך שנקראת מנהל בחינוך שעוסקת בכל התחומים הללו. תהליכים מרכזיים שמשפיעים על

סיגל גולדין בדקה את תופעת האנורקסיה. בדקה באופן משווה קבוצות טיפול בין ישראל לארה"ב. בארה"ב, המסר המרכזי שניתן לנערות הצעירות היה שהאנורקסיה פוגעת בבריאות וביופי

גם אם החברה הישראלית מאוד משפחתית לעומת חברות אחרות, בשנים האחרונות המשפחתיות בישראל, לפי מדדים אלו, נחלשת. גיל נישואין חציוני 1990 לעומת 2010 נראה בבירור

  Schwartzעד שנות ה-90 משפחות שנשים היו משכילות יותר מבני זוגן היו מועדות יותר לגירושין, כלומר השכלה גבוהה של נשים הייתה מדד לנבא גירושין. משנות

בנוסף, היום יש משפחות שמוציאות את משק הבית מתוך המשפחה. לדוגמא, משפחות אקדמאים בארה"ב ואירופה כשבני הזוג מוצאים עבודות במקומות שונים ולכן משקי הבית מתפצלים

  ה-DSM מחולק לצירי אבחון. הפרעת אישיות לפי ה-DSM-5 נכנסה תחת "ציר 2", כאשר "ציר 1" ב-DSM עוסק בהפרעות יותר נקודתיות וברות-חלוף. "ציר 3" –

  מבנה היחסים במשפחה שונה ממבנה היחסים בקשרים משניים הפונקציה של המשפחה היא המשכיות חברתית חיברות וגידול ילדים הסדרת הפעילות המינית – מותר לממש מיניות

מנהיים משלב בין ניתוח מבני לניתוח של יחסי כוח. הוא מנסה לראות מתי יש לצעירים הזדמנות לזהות את עצמם כיחידה דורית בעלת אינטרסים משותפים שיכולה

    בגרות = שלב מעבר לבגרות לעומת התפיסה הפסיכולוגית לגיל ההתבגרות, הסוציולוגיה מגדירה ועוסקת הרבה יותר במושגים של מעבר לתפקידים בוגרים. מבחינת הסוציולוגים גיל

דוגמאות להתערבות המדינה – איך המדינה מתערבת במהלך החיים שלנו באופן מאוד ממוקד וחודרני המדינה מחוקקת מתי מותר להתחתן ולמי מותר להתחתן. גיל הוא נקודה