כדאי לדעת

    בתוך הפרדיגמה יש תיאוריות שביניהן יש סתירות מסוימות – לא חייבת להיות הסכמה מוחלטת. התיאוריות מסכימות בעיקר על ראייתה של החברה כזירה של

פוזיטיביזם מול פרשנות: הפוזיטיביזם טוען שכל הכרה אמיתי מבוססת על ניסיון שעובד דרך החושים, כלומר, ידע 'חושי' הוא ידע שנצבר כחוויות וכך נצבר ניסיון, הרי

חיברות יתר מניחה שהיחיד הוא מעין מריונטה שלומד ומפנים את הסדר וחי על-פיו. תת-חיברות – אנשים בעלי רצון חופשי, אינדיווידואלי, בעלי רצונות אישיים וחברה בעלת

דמיון סוציולוגי –   מטרת הסוציולוגיה לחשוף את הקשר בין היחיד, הביוגרפיה האישית לתנאים החברתיים שבהם הוא פועל, בין ביוגרפיה להיסטוריה. הקשר הזה משפיע רבות על

* הרס לחקלאות באיראן ועיראק בתקופת הכיבושים. לאחר מכן, כאשר המונגולים מקימים מדינה, הם שיקמו את האזורים שהושמדו. לא בלתי הפיך. מצרים ואנטוליה לא הושפעו,

בשלב מסוים, הממלוכים מקימים מדינה משלהם. חיוביים: – עצרה את המונגולים הבלתי מנוצחים, והצילה את מצרים ואת האסלאם מהמונגולים. עם התקרבותם של המונגולים המאיימים, המאבק

תהליך פנימי – היחלשות מעמד הח'ליף ואי יכולתו לשלוט בבירה, ביחד עם השתקעות הבירה, ועיראק בכלל במהומות וחוסר יציבות. תהליך חיצוני – חוסר יכולת של

  * השלטון האומיי (661-750): מאפייניו לאור המחקר החדש (הפרק מאת HAWTINGS כדוגמה). * סיבות לשקיעתה של המדינה העבאסית והתפוררותה (אמצע המאה התשיעית ואילך) *

  הפאטמים היו תנועת אם בשתי מדינות עיקריות – מצרים וסוריה, ומזרחה (איראן וסביבתה) במצרים וסוריה עבדו לפי השיטות המוכרות – צבא, חצר, בתי ספר,

  * William James (נפטר 1910): The Varieties of Religious Experience ניסה לעמוד על ההיבטים הפסיכולוגיים של המרת דת. יש דגש גדול על הנצרות באמריקה.