תודעה כוזבת

מנהיים משלב בין ניתוח מבני לניתוח של יחסי כוח. הוא מנסה לראות מתי יש לצעירים הזדמנות לזהות את עצמם כיחידה דורית בעלת אינטרסים משותפים שיכולה לגייס לעצמה כוחות לפעול.

  1. בורדייה– תודעה כוזבת– תואר כבר לא מבטיח תעסוקה

כסוציולוג ביקורתי הוא מדגיש מאוד את יחסי הכוח בין מבוגרים לצעירים אך מכניס גם את ממד המעמד. מראה את מרחב האופציות השונות שהיה בין צעיר במעמד הבינוני לצעיר במעמד הנמוך. הנקודה המעניינת היא שבתקופה שלנו ההשכלה נעשית הרבה יותר רחבה וגורפת; האוניברסיטאות משמשות עבור החברה הבוגרת סוג של "באפר", השהייה של כוח תעסוקה צעיר שייצא לשוק. מצד שני, הציפיות של הצעירים עולות. ככל שכולם לומדים ויש "אינפלציה" בתארים כך יש גם פחות אופציות לתעסוקה. מתפתחת קטגוריה חברתית שלא יכולה להמיר את ההשכלה שרכשה בתעסוקה. יש כאן פוטנציאל אדיר למחאה שמידי פעם מתלקחת ופורצת.

 

לסיכום

  • ב-20 השנים האחרונות מתפתח שלב חדש, הבגרות הצעירה.
  • כל המעבר בין ילדות לבגרות מתחיל להיות מפולח לשלבים שונים, פאזות שונות.
  • הגדרת הבגרות משתנה, ומה שמאפיין אותה בחברה המערבית היום הוא שהולך ונעלם "תסריט בגרות" ברור ומתפתחים "תסריטים" שונים, חלופות למהו האדם הבוגר. חלופות שאינן בהכרח לינאריות, ברורות, עקביות (מתבגרים ואז קצת חוזרים אחורה, מאבדים את עצמנו, הולכים להייטק ואז מתפטרים וחוזרים להיות ילדים… אין קו ברור). התהליך הרבה יותר מזוגזג. אנחנו יכולים להיות בעלי משפחה אך תלויים מאוד כלכלית.
  • השיר "ילד בן 30" – אינדיקציה תרבותית לתופעה, הגבר בן ה-30 שעדיין נשאר ילד חסר אחריות, מבולבל, לא יודע את עתידו. "יש לו חום גבוה, הוא שוכב על הספה בבית הוריו… לא יודע מה יעשה כשיגמור את הצבא".
  • ספציפית בהקשר הישראלי – שלב הבגרות ספוג מאוד בעניין הצבא. יש כאן הבדל מאוד גדול בין מתגייסים ללא מתגייסים. מול המתגייסים יש שתי קבוצות – חרדים וערבים. עבור המתגייסים – ההתבגרות נעשית בצורה מהירה יותר, זה "טקס המעבר" שלהם. הם יוצאים מבית הוריהם, מכירים תרבויות חדשות. עבור הערבים/חרדים (וגם משתמטים) שלב המעבר הזה לא קורה, עבורם שנה ראשונה באוניברסיטה היא שלב המעבר והרבה פעמים מלווה בהרבה יותר קשיי הסתגלות לעומת צעירים משוחררים.
  • בחברה הישראלית יש יותר צעירים. למה? שיעור הילודה כאן גבוה יותר. עם זאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בין הגילאים 20-29 קטן יותר בישראל. הצעירים "מתעכבים" עם הלימודים והעבודה בגלל הצבא, הטיולים, התרמילאות. בנוסף בישראל יש חרדים שעובדים פחות.
  • שוק העבודה (בישראל)מחקר שמראה שבתוך עשר שנים (1996-2006) שיעור הגברים שעובדים ירד ושיעור הנשים שעבודות עלה. ההסבר לכך הוא שבתוך עשר שנים העבודות נהיו יותר קשות ומנצלות ומכאן נשים נכנסות אליהן יותר (ציני למדי).
  • בישראל רק 8 אחוזים מהיהודים מגדירים השכלה גבוהה כמטרה שחשובה להם מאוד ברמה האישית. יותר ויותר צעירים חוששים ומבינים שלא יוכלו להמיר את ההשכלה לעבודה.

המשפחה

  • נדבר על נעורים, בגרות צעירה, צעירות.

הנחות לגבי משפחה:

  1. המשפחה היא יחידה חברתית אוניברסאלית
  2. הורות מהווה את סוכנות החיברות הבסיסית והמשמעותית ביותר עבור הילד, הראשונית ביותר. כאן הילד לומר להתקשר וליצור מעגלים חברתיים.
  3. משפחה היא מוסד שמשתנה באופיו ובמידת המרכזיות שלו בין חברות
  4. המשפחה הגרעינית היא תוצר של המעמד הבינוני המערבי. התפתח בצורה כ"כ מאסיבית כמוסד מרכזי החל מהמאה ה-18. המצאה חברתית והיסטורית שנבנתה בהקשר מאוד מסוים.

הגישה המבנית-תפקודית ביחסה למשפחה

נקודת המוצא היא שאיכות היחסים/מבנה היחסים/צורת היחסים במשפחה היא שונה לחלוטין מהתארגנויות חברתיות אחרות. המשפחה מאובחנת במבנה שמכונה "הקבוצה הראשונית". נשווה את המשפחה כקבוצה ראשונית ביחס לקבוצות משניות – חברתיות, כלליות יותר שעוטפות את האדם אך לא כמשפחתו הישירה.

ההתייחסות כאן היא לטיפוסים האידיאלים של כל קבוצה.

 

  קבוצה ראשונית קבוצה משנית
איכות הקשרים אוריינטציה אישית אוריינטציה תכליתית, יש מניע משותף
משך הקשרים לרוב ארוכי טווח (בעיקר בהתייחסות למשפחה, לא לחברים קרובים). קשרים לכל החיים. במקרים רבים קצרי טווח. כאן לדוגמא "חברים" יכונו "ידידים" יותר…
משמעות הקשרים לא למען מטרה אלא למען הקשרים עצמם. יש משמעות אקספרסיבית, אמוציונאלית. אהבה, נתינה, הדדיות, אכפתיות, נאמנות. קשרים רציונאליים למען השגת מטרה שמחוץ לקשרים.

ישנה מטרה שהקשר מאפשר להשיג.

 

משפחה שחורגת מהדפוסים הללו ויש בה מאפיינים משניים יותר מוגדרת כמשפחה "בעייתית".

עם זאת, החוקר הביקורתי (מגישת הקונפליקט) יבוא ויגיד לחוקר המבני-תפקודי שתפיסת המשפחה כאן לא אידאלית רק מבחינת טיפוס אידאלי אלא גם מבחינה מילולית – יש כאן רומנטיזציה של משפחות. במשפחה יש הרבה היבטים תכליתיים ופחות רגשיים. לפי עדנה "משפחה זה לא רק קוצ'י פוצ'י" Jהמשפחה מהווה כאן מעין "רישות" חברתי (מלשון רשת), יש מיקרו-קוסמוס לחברה כולה – היררכיה וכו'. יש מרכיבים אינסטרומנטליים רבים גם במשפחה, בייחוד היום במאה ה-21, כשהמשפחה הופכת יותר ויותר לשילוב של שני סוגי המאפיינים.

החוקר המבני-תפקודי עשוי להגיד שבמשפחה עשויים להיות מאפיינים רציונאליים אך הם מתווספים למאפיינים רגשיים-אישיים, בעוד שבארגונים לדוגמא ייתכן שיהיו רק מאפיינים רציונאליים, ללא מאפיינים רגשיים.

עוד כתבות מעניינות:

התפתחות ההפרעה הנרקיסיסטית

הפרעת אישיות נרקיסיסטיתנחשבת להפרעת האישיות של המאה ה-20 והולכת איתנו גם למאה ה-21. ביטוי שהתחיל פרויד. אהב להשתמש במיתולוגיה היוונית – אדיפוס, אלקטרה. ההגדרה שלו

הפרעות אישיות

קריטריון C– הימנעות מאמץ עקבי להימנע מגירויים הקשורים באירוע (לא ללכת לסרטים שקשורים, לדוג') קריטריון D– שינויים במחשבה ובמצב הרוח לפחות שניים מבין השינויים השליליים

מה צריך לקרות בתהליך ההתמודדות?

מה צריך לקרות בתהליך ההתמודדות? לשקם תחושת רציפות קוגניטיבית, רגשית וכו'. ממד הזמן מתי ניתן להבין שמדובר בבעיה שמצריכה טיפול פסיכולוגי? האם יש דרך, באמצעות

Major depressive disorder

    הופעה חוזרת של אפיזודות שהולכות ומתארכות. דיכאון כבד(משך אפיזודה: 6-9 חודשים). פעמים רבות מופיע יחד עם חרדה (קו-מורבידיות גבוהה, כלומר, סיכוי גבוה להצלבה).

תופעות נוספות פחות שכיחות שנכללות ב-OCD

טיפול לפי המודל הפסיכואנליטי (פסיכודינאמי) פחות נפוץ להפרעה זו. מתעסק יותר בלמה, למה אנחנו מגיעים למחשבות כאלה ודווקא מסוג כזה של תוכן. מחשבות טורדניות משקפות

מהי הפרעה טורדנית כפייתית –OCD?

  מחשבות טורדניות, אובססיות – רעיונות, דימויים או מחשבות שמשתלטות על התודעה ולא ניתן לשלוט עליהן (מראה לנו קטע מהסרט "As good as it gets").