כדאי לדעת

חלוקת תפקידים מסורתית בין גברים ונשים במשפחה מטילה על הנשים עבודה רבה יותר בבית ומונעת הקדשת המשאבים הדרושים לקידום בעולם העבודה. הוצעו פתרונות בדמות מעונות

בקצרה: סוציאליזציה (וייצמן) חינוך ובחירת מקצוע מגבלות הכרוכות בתפקידים הביתיים ובגידול הילדים אפליה הנגזרת מהעדפותיהם של המעסיקים מרקסיסטית: בעלות על אמצעי ייצור בידי הגברים משפיעה

  גישה רב שכבתית: שלושה סולמות ריבודיים. כלכלה / מעמד– סיכוי בשוק (התנהגות אינדיבידואליסטית). אצל מארקס, מעמד הוא בעלות או חוסר בעלות על אמצעי ייצור.

דייוויס ומור טוענים שאי השוויון הוא מנגנון חברתי המיועד  (הפונקציה שלו) היא הצבת האנשים המוכשרים ביותר בתפקידים החשובים ביותר לחברה. אי השוויון, לטענתם, הוא תוצאה

 – תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית של סאטרלנד: הוא טוען שסטייה היא תוצאה ישירה של חיברות. בעוד אנו מניחים שסטייה היא כישלון של תהליך החיברות, הרי שסאטרלנד

המושג "האני  במראה" מתאר איך האדם רואה את עצמו משתקף דרך משהו אחר. בניגוד לדירקהיים, שרואה את היחיד כנגזר של החברה, ובניגוד לגישות הקונפליקטואליות שרואות

בהקשר הזהות, עולות שתי שאלות מרכזיות: (א) כיצד רוכש האדם את זהותו החברתית – שאלת ההפנמה = סוציאליזציה? (ב) כיצד מקבלות הקטגוריות החברתית את משמעותן

הפרדיגמות השונות הן מסגרות שבתוכן תיאוריות רבות. תיאוריות אלו נעות על צירים בין הפרדיגמות. ישנה הבחנה בין ארע הפרדיגמות המרכזיות: פונקציונליזם, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית, הבניתית.

התיאוריה של גופמן מתחילה מפרטים שנמצאים באינטראקציה, ותו"כ הם מייצרים את החברה שבתוכה הם פועלים. בגישה זו אין מציאות שנמצאת מחוץ לפרטים, אלא אינטר סובייקטיבית

    תשתיות ומבנה על טענתו של מארקס הייתה שהחברה מעוגנת על תשתית כלכלית. מעל התשתית צומח בניין-העל האידיאולוגי המורכב מכל ההיבטים התרבותיים והפוליטיים. כל