כדאי לדעת

  מדובר ב-3 "עדשות" שונות. בפסיכולוגיה המוקד הוא על היחיד והעולם הפנימי שלו, ובפילוסופיה מתמקדים בשאלות גדולות, כלליות וחובקות עולם שקשורות בחינוך. לעומת זאת בסוציולוגיה

  הפרדיגמה בוחנת מקרים פרטניים בחינוך, אך לא כדי לבצע הכללה – כדי לבחון את פעילות היחיד ואת הפרשנות הסובייקטיבית שלו את המצב. בוחנת את

  אבי הפרדיגמה הוא מרקס (כרונולוגית מראשוני האבות המייסדים של הסוציולוגיה), הוא מגיע מתחום הכלכלה. הוא בחן את מערכת הייצור הקפיטליסטית. ההנחה היא שמה שעומד

  הנחות היסוד של הפרדיגמה הפרדיגמה הינה פרדגימה מבנית (נקראת גם "מבנית תפקודית"), כלומר, המבנה החברתי קובע את פעילות היחיד, מתבוננת ברמת המאקרו על החברה.

  מעמד המוקנה מטעם המדינה לאדם והיוצר ביניהם מערכת של זכויות וחובות משפטיות (לקסיקון דביר). אזרחות היא תופעה משפטית, פורמאלית לחלוטין. לכאורה, לאזרחים יש חובות

השאלות ששואלת הסוציולוגיה הפוליטית (בין השאר): מי שולט? כיצד מתחלק הכוח? מהם מקורות הכוח הפוליטיים? כיצד מאורגנים המוסדות הפוליטיים? יחסי הכוח בין המדינה, החברה האזרחית

  www.thestoryofstuff.com – מציג ומבקר את הנחות היסוד של הכלכלה בת זמננו. העלויות שהיצרנים משלמים מול העלויות שמתחלקות בין האזרחים על הרווחים של היצרנים (מארקס

  רוברט מרטון (סוציולוג פונקציונליסט) – מדבר על הדיס-פונקציות של הביורוקרטיה. ישנה הנחה שלארגון יש מטרות והן משותפות ומוסכמות בין חברי הארגון – התזה של

  החברה בת זמננו היא חברה ארגונית. אנו נולדים, גדלים, לומדים, מבלים, מתנדבים, עובדים, מתים בארגונים ונקברים ע"י ארגון. מצב זה, של חברה ארגונית, הוא

  מכלול רחב הכולל ידע, אמונות, אמנות, מוסר, חוקים, מנהגים וכל שאר ההרגלים שאדם רוכש. תהליך כולל של יצירת משמעות והקנייתה לסביבה. היא דבר נרכש